"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹורֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' " (ויקרא י, א-ג)

מותם של נדב ואביהוא, בניו של אהרון, היה אסון מזעזע שהתרחש דווקא ביום חנוכת המשכן, שנועד להיות מן הימים המרוממים בהיסטוריה היהודית כולה.

חז"ל הציעו הסברים רבים למותם. אולם ההסבר הפשוט ביותר הוא זה האמור במפורש בתורה עצמה. נדב ואביהוא מתו כי הקריבו "אֵשׁ זָרָה" ופעלו באופן "אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם". מה היה חטאם של נדב ואביהוא?

הבריאה כרוכה בהִסתתרות. לא במקרה נגזרות המילים "עולם" ו"נעלם" משורש אחד. כדי לתת לאדם משהו מכוחות הבריאה, ליזום, לפעול, ליצור ולהיות שותפו של הקב"ה בבריאה. הקב"ה, כלשונם של המקובלים, היה צריך לצמצם את עצמו ולברוא מרחב לפעולה האנושית. הקב"ה דומה להורה שכדי לטעת בילדו בשלות ואחריות הוא צריך לסגת, לשחרר ולהימנע מהתערבות.

אבל יש גבול. צמצום מוחלט של הקב"ה ייראה כנטישה של העולם, הוא יידמה במשל שלנו לאב העוזב את ילדיו. לא בזאת חפץ הקב"ה. אם כן איך יותיר הקב"ה בעולם את עקבות נוכחותו?

יש לדעת שלא רק הקב"ה מצמצם את עצמו כדי לפנות מקום לאדם, אלא גם האדם נדרש לצמצם את עצמו כדי לפנות מקום לקב"ה.

עולם ההלכה היהודי, שבו מצויים כל המצוות והחוקים שאנו מצווים בהם - זהו מקום המפגש בין הקב"ה לאדם, ובמקום זה נדרשת מהאדם השעיה מוחלטת של הבחירה והרצון שלו.

במקום זה היה טעותם של נדב ואביהוא, למרות שהם פעלו ממניעים נעליים, חטאם היה שהם עשו דבר שלא צוו - הם הנכיחו את עצמם היכן שהנוכח המוחלט הוא הקב"ה. לו נקטו נדב ואביהוא יוזמה פרטית להילחם ברוע ובעוול, הם היו נחשבים גיבורים. אך הם נקטו יוזמה פרטית בזירת הקודש והקריבו "אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" - ובזאת שגו. 

הבאת אֵשׁ זָרָה למזבח אולי נראית עברה קטנה, אך בתחום הקודש גם עברה קטנה יוצרת סדק במעטפת הכללים שעלול להתרחב לכדי שבר. אולי בתחילה היא נראית כבלתי מזיקה, אך היא עלולה להתלקח במהרה לכדי קיצוניות, קנאות ואלימות בשם הדת. 

החיים הדתיים, דווקא משום שהם מעוררים כמיהה ולהט, זקוקים במיוחד לגבולות ולכללים ולתדריך עבודה פרטני. אש האמונה יכולה לחמם ולהאיר את חיינו ואת כבוד ה' כששמים אותה במסגרת ברורה, אך יכולה היא גם לשרוף ולהיות אש תופת כשמניחים לה להשתולל חופשי. 

מן הסיבה הזו כוללת תורת ישראל דינים ופרטים מרובים כל כך, וככל שאנו מתקרבים לה', כך אנו זקוקים להם יותר.

הרב יונתן זקס, מהספר: "שיג ושיח - קריאות חדשות בפרשת השבוע"