עיונים לשוניים - פרשת צו: עולה - פועל או שם עצם? מוקדה ללא מפיק
נכתב על ידי איתיאל, 31/3/2020
ספר ויקרא - פרק ו׳ - פסוק ב׳:
{ב} צַ֤ו אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל־הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
שתי הערות:
א. המפרשים נתקשו לפשר הכפילות "זאת תורת העולה, היא העולה".
נראה לענ"ד להציע פתרון שטמון בצורת הבינוני.
הבינוני - הוא ההווה - משמש בעברית בכמה תפקידים:
פועל - מציין פעולה המיוחסת לגוף ונעשית בזמן הווה (יש לציין כי בהווה אין צורה מיוחדת לגופים השונים, אלא רק הבחנה בין זכר, נקבה, יחיד ורבים).
שם עצם - בעיקר מקצועות, כמו "שומר" ו"אופה".
תואר - לציון תכונה או תואר אחר. ההבדל בין ש"ע לתואר הוא בכך שלתואר ניתן להוסיף מגביר (הכי, מאוד, ביותר. וגם להיפך: פחות).
ניתן להבחין בין התפקידים הנ"ל רק ע"פ ההקשר במשפט.
כך לדוגמה: "הוא שומר עלינו" - פועל. "הוא השומר שלנו" - ש"ע.
"הבחור המבריק (תואר) עובד כמבריק (ש"ע) חלונות ומבריק (פועל) לנו אותם".
אבקש להציע שהמילה "עולה" משמשת כאן בתפקידים שונים:
"זאת תורת העולה" - ש"ע, סוג של קרבן.
"היא העולה על מוקדה" - פועל.
העולה (ש"ע) עולה (פועל) על המוקד כל הלילה.
פירוש זה יתכן אם נפרש כי האות ה"א בתחילת המילה "העולה" השנייה משמשת כה"א הזיקה (אשר) ולא כה"א הידיעה (שאינה מצטרפת לפועל).
*
ב. "מוקדה".
לכאורה הכוונה "המוקד שלה" (של העולה). אלא שאם כן הייתה האות ה"א צריכה מפיק.
עוד נציין כי אין לעולה מערכת אש מיוחדת על המזבח דווקא לקרבן העולה (לדעת רבי יוסי שהלכה כמותו - עיין מסכת יומא ד', ו').
לכן יש לפרש שהמילה "מוקדה" היא צורת נקבה מקבילה למילה "מוקד", ללא ציון שייכות.
וכך כתב ראב"ע בלשונו הקצרה: "וה"א מוקדה נוסף. או מוקד ומוקדה הם שני שמות". כלומר: או שהה"א יתירה, או שמוקדה הוא שם נוסף למוקד.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
