עיונים לשוניים - מסכת ברכות: על פירות האילן
נכתב על ידי איתיאל, 9/2/2020
מה ההבדל בין עץ לאילן?
אין הבדל. אלו מילים נרדפות. כמו חמה-שמש, לבנה-ירח, כותל-קיר ועוד.
איך ולמה נוצרות מילים נרדפות? מה הצורך בשתי מילים שונות לבטא אותה משמעות?
מקור התופעה מרובדי התקופות של השפה העברית.
לא הרי לשון המקרא (עם ו"ו ההיפוך לדוגמה) ללשון חז"ל (המשופעת ארמית). שני רבדי לשון נוספים הם לשון הגלות (ימי הביניים), בה העברית לא הייתה לשון מדוברת, ושימשה רק בבית המדרש ובבית הכנסת, והרובד של הלשון המודרנית, מאז התחייה הניסית של השפה.
מכיוון שיש לנו מילים שונות מרובדי השפה - יש לנו מילים נרדפות, שאנו יכולים להשתמש בהם לגיוון משמעות.
וכך עץ המקראי הוא האילן החז"לי, שהפכו את השימוש במילה עץ רק לקרשים, עץ כחומר גלם (כלי עץ), ואילו האילן הוא עץ צומח (עיין רש"י המבאר במילה אחת את הפסוק בפרשת וירא, בו אברהם מושיב את אורחיו תחת העץ, וכותב: "תחת האילן". וכוונתו לבאר שלא הושיבם תחת קורה, אלא בצל עץ מחובר וצומח).
בימינו אנו משתמשים בעץ בצורה המקראית, והמונח אילן נשאר למשלב השפה הגבוה, בשירה ובפיוט.
***
"על פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ".
המשנה נוקטת במקרה במילה "אילן", כלשון חכמים. אך הברכות עצמן מנוסחות בד"כ על פי לשון המקרא (יש בכך דיון ארוך, אך כך נראה לענ"ד). לכן הברכה היא "בורא פרי העץ".
בנוסף, במקרא אין ריבוי למילה "פרי", ובלשון חכמים התחדש הריבוי "פירות". כאן במקרה נאמר "פירות האילן", ובברכה "פרי העץ".
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
