והגית בו – פרשת וארא

ו,ט: וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה: תקשורת חיובית (שמיעה והסכמה) באה מתוך שלוות נפש ומנוחת הגוף (בניגוד לקוצר רוח ועבודה קשה). בני ישראל לא היו במצב של פתיחות ושמיעה, אף שנאמרו להם בשורות נהדרות (והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי).

ו,יג: וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם: לעתים המפקד מצווה את פיקודיו מבלי לנמק מדוע ולמה ציווה כך. ה' ענה לכל שאלותיו של משה, עד אשר הגיע רגע הפקודה ללא נימוק, 'ויצוום אל בני ישראל'.

ו,כ: וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה: מותר לשאת אישה מבוגרת ממך, כל עוד היא יכולה ללדת. עמרם נשא את דודתו, אחות אביו קהת, ובתו של לוי (כו,נט). ודאי שיוכבד הייתה מבוגרת מעמרם בשנים רבות, כי לוי נפטר בן 137 (פסוק ט"ז), ויוכבד יכולה הייתה להיוולד בשנת חייו האחרונה של לוי, כאשר קהת היה בן כ 82. קהת (בן לוי ואחי יוכבד) הוליד את עמרם בערך בגיל 130 (שהרי היה חי 133 שנים), כלומר הפרש הגילים בין עמרם ליוכבד היה כ 47 שנה. הפלא הגדול הוא שעמרם הוליד את אהרן ואת משה בסוף חייו, והוא נפטר בגיל 137 (פסוק כ"ב), כלומר יוכבד הייתה אז בת כ 175 שנה, פי שניים מגילָהּ של שרה כאשר ילדה את יצחק, ואחר כך אף היניקה את משה במשך כמה שנים.

ח,יח: וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ: ערך רצון ה' נעלה מערך השיוויון. ערך השיוויון בין בני אדם אינו עומד תמיד בראש סולם העדיפויות, כאשר ה' מעדיף ערך אחר.

ט,לד: וַיַּרְא פַּרְעֹה, כִּי-חָדַל הַמָּטָר וְהַבָּרָד וְהַקֹּלֹת--וַיֹּסֶף לַחֲטֹא: אדם מתרגל לטוב מהר מאד, ועלול לחזור לסורו (לדרכו הרעה). פרעה ראה כי מצבו הוטב, ובמקום לתקן את דרכו – חזר לחטוא.