שבעת המינים כנגד שבעת החגים
נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 18/1/2020
שבעת המינים כנגד שבעת החגים
בשבת שרתי עם ילדיי בסעודה שלישית "ארץ חיטה ושעורה, וגפן ותאנה ורימון". עלה בדעתי שהפסוק לא מדבר רק על הפירות הגשמיים של הארץ אלא גם על סגולותיה הרוחניות.
נראה לי לבאר שכל פרי רומז לחג אחר במהלך השנה. אם כן, בארץ ישראל ע"י קדושת הארץ אפשר במשך כל השנה להיות מחוברים אל הרעיונות והערכים שבכל חג וחג.
חיטה- שבועות שבו מקריבים בבית המקדש את שתי הלחם מן החיטים.
שעורה- בו מקריבים את קרבן העומר מן החיטים.
גפן- פורים, מצוות חייב איניש לבסומי.
תאנה- אותיות: תא נא = בא נא (בארמית), כלומר שוב נא. זהו יום הכיפורים שבו ה' מזמין לשוב אליו.
רימון- ראש השנה שבו מתפללים שירבו זכויותינו כרימון.
זית שמן- חנוכה שבו נעשה הנס בשמן זית.
ודבש (תמר)- סוכות שבו נוטלים לולב מעץ דקל.
(או באופן אחר: תאנה- רומז לשלום, לסוכת שלום, כפי הביטוי בנביא "ביום ההוא תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ותחת תאנה" (זכריה ג), כלומר שיהא שלום ושלוה בארץ. אם כן תאנה שהעלים שלה עושים צל רב זומזת לסוכות, ופרוש עלינו סוכת שלומך. רימון- יום הכיפורים שבו אפילו הריקנים שבישראל מתכפרים, ופשעיהם נהפכים לזכויות ונעשים כולם מלאים מצוות כרימון. דבש תמרים- ראש השנה שבו מתפללים שתהא שנה מתוקה כדבש).
לפי זה, ע"י המודעות ותשומת הלב לקדושת הארץ וכוחה הרוחני, ניתן באופן מתמיד לשאוב כוחות, שבדרך כלל מקבלים רק בחגים. למשל הארץ תיתן לנו את הכח של פסח, החירות משעבוד ליצר ולתאווה, הארץ תיתן לנו את הכפרה והנקיות של יום הכיפורים, וכן את אור הנשמה ואור התורה שמתגלה בחג חנוכה.
אכן הארץ מלאה כל טוב, מלאה פירות ועשירה בעוצמות ותכונות רוחניות. בארץ הקודש מתרחש הפלא של חיבור הרוחני לגשמי (כדברי הרמ"א על ברכת אשר יצר (סימן ו'): מפליא לעשות- שקושר דבר רוחני בדבר גשמי). הכוחות הרוניים מתגלים דרך פירות הארץ המתוקים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
