לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת ויחי

מז,כח: וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: אלשיך: "למה פרט חייו בארץ מצרים, ולמה לא פרט מה שהיה בכל אחד מהמקומות אשר גר שם? ... כי זה דרכן של בני אדם: כי אם אלף שנים יחיה בשובה ונחת, ואחריתו מרה בקצת שנים עד ירד ביגון שאולה, הלא כל הימים הראשונים יפלו, ויהיו בעיניו כאילו כל ימיו מכאובים וצרה וחשיכה , וההפך ... הנה עתה נהפך, כי אחר שבסוף 'ויחי יעקב ... שבע עשרה שנה' של שנות חיים וטובה, נעשה כאילו כל 'ימי יעקב שני חייו' ולא 'ימי מגורים', כי עתה קנו הוויה חדשה ונעשו כולם שנות חיים". ראייה כוללת של חיים, הכל הולך לפי הסוף.

מח,ז: וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ: אלשיך: "איך מתקשר לזה (לעניין הירושה והברכה למנשה ולאפרים) אמרו 'ואני בבואי מפדן וכו''? ...  אל יעלה רוחך כי הייתה ברכת 'הנני מפרך' שאוליד אחרי בנימין עוד מרחל, אלא שמתה ונתבטל העניין ... אך 'ואני בבואי מפדן' ... היה מה ש'מתה עלי רחל' כלומר בשבילי, על קללת 'עם אשר תמצא את אלוהיך – לא יחיה', כי מאז נגזרה מיתתה, נמצא כי בעת הברכה (הנני מפרך') כבר הייתה מעותדת למות בזמן שמתה, ואם כן ודאי שלא (תהא ברכה) על שתלד אחרי בנימין".  אם הבנתי נכון, יש כאן מעין התנצלות ליוסף מדוע בניו האחרים, מלבד מנשה ואפרים, לא ייכללו בנחלה: וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ (פסוק ו')., כפי שהוא, יעקב, התברך רק על בניו הקיימים מרחל, כך הוא, יוסף, יתברך רק בבניו שהיו קיימים עד בואו, 17 שנים קודם לברכה.

מח,ח: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה: אלשיך: "מהו הוא ההתנכרות הלז, שאמר 'מי אלה' אחר שהזכירם (וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם; פסוק ה') בפניו? ... כלומר, הטובים הם אם רעים?". אלשיך מבין שיעקב שואל לאופי שלהם, כי (לפי מדרש תנחומא) הוא צפה שייצא מהם ירבעם ואחאב וחש שאולי מצד עצמם הם בלתי כשרים. מדרש...

מח,כב: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ, שְׁכֶם אַחַד--עַל-אַחֶיךָ:  אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי, בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: האם יעקב אינו חושש שאם יתן ליוסף חלק נוסף מתוך חלקם של יתר האחים, שוב יגרום לקנאת אחים? אלשיך: "לא להם (לאחים) הייתה כי הלא לקחתיה 'בחרבי ובקשתי' ... רק מתנה משלי, כי לי היא 'אשר לקחתי', שהוא שלי לבדי". קניין בכסף ובנוסף מלחמה בחרב ובקשת, מקנים לאדם בעלות נצחית ופרטית, וקנין זה יעקב מעניק ליוסף. לטעמי לא נפתרה בזה שאלת קנאת האחרים העלולה לצמוח מכך.

מט,טו: וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב: מהי מנוחה במצב טוב? אלשיך: "היא מנוחת העולם הבא". גם מנוחה ונחת בעולם הזה עדיין אינה טובים כמו הטוב שצפוי לעולם הבא. כפי שאמר אבי ז"ל: "נמות ונראה"...

מט,כו: בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד-תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם: מהן 'גבעות עולם' ומהי תאוותן? אלשיך: "שרה ורבקה, כי שרה התאוית שיירש יצחק ולא ישמעאל ... ורבקה - האוותה שלא יירש עשיו בנחלת כל העולם לעתיד". ברכת הורים היא גם בצד החיובי וגם בצד מניעת השלילי. כך היא ברכה מושלמת.

שבת שלום, שבת של חיים טובים בכל מהלך החיים, ברכה לכל הצאצאים, הבנת אופיים, צדק משפחתי, מנוחה נכונה  וברכת-עד, אורן.