מד,יח: וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ:  כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה: מותר להחניף לבעל שררה, כדי להשיג עניין שחשוב לך. יהודה מבקש מיוסף שלא יכעס כי הוא כמו מלך. וכי מלך אינו כועס? אלא שיהודה מחניף ומקדים חנופה לכעס.

   מד,כא: הוֹרִדֻהוּ, אֵלָי; וְאָשִׂימָה עֵינִי, עָלָיו: קרבה פיזית מסייעת לקשר אישי. יוסף ביקש שבנימין יגיע אליו, כך יוכל להשגיח (לשים עין) עליו.

   מד,לד-מה,א: פֶּן אֶרְאֶה בָרָע, אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת-אָבִי. וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק: כיבוד אב הוא נושא מאד מצפוני. כיבוד אב ומניעת רע מהאב – זה מה ששבר את יוסף.

   מה,כז: וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם: רוח החיים אדם מסתלקת מאדם בעצבותו, ושבה אליו ביֵתר עוצמה (ותחי) עם חזרתו לשמחה.

   מו,כט: וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל-צַוָּארָיו, עוֹד: אדם מתרגש לא מסוגל להוציא מילה מפיו, ואין בכל כל פגם. יוסף מתוודע את אביו לאחר 22 שנים, ובעת מפגשם אינו אומר לו ולו מילה אחת, אף שאביו מדבר אליו: וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל-יוֹסֵף, אָמוּתָה הַפָּעַם (ל').

   מז,כד: וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית, לְפַרְעֹה: מה הכנסה מרבי ראוי הוא 20% (חמישית), וזאת בימים של רעב ומצוקה. נראה לי שבימי שפע – ניתן להפחית במיסוי, כי העובד אינו לחוץ לעבוד כאריס.