לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת ויגש

מה,ד: וַיֹּאמֶר, אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי, מִצְרָיְמָה: מדוע מזכיר יוסף את חטאם, הרי הוא במגמת של פיוס אתם? אלשיך: "כאן (מצרים) מקום זימה מוכן לחלל הברית ... אשר יציק לאיש אויבו, כי הצרה אשר היא אל הגוף אינה צרה בעצם כי היא צרה עוברת ... ונתנה למחילה ותיחשב לו לזכות, אך הצרה אשר תקרא צרה גמורה היא המגעת אל הנפש ... כי לולא הביאני ה' מצרימה – היה העולם אבד ברעב". למעשה הצרה שעשו לו היא גופנית, אך לא לנפש, ומצרה זאת יצאה הצלה לעולם כולו, ולכן אמירתו היא בעצם סוג של פיוס: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם (פסוק ה').

מה,ח: וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה: מה הכוונה ב'אב לפרעה'? אלשייך: "שהוא (המלך פרעה) נשמע אל יוסף כבן לאב ... אף שמעלת האב גדולה על הבן יותר נשאר שררות, אך היא קרובה אל דרך ארץ ... על כן הייתה גדולת יוסף על פרעה מפני הכבוד ולא מפני היראה". נשמע הגיוני, אך לא מוחלט בעיני כי לא כתוב 'כאב לפרעה' אלא 'לאב לפרעה'. לאי"ם יש ביאור שפט אחר, בהסתמך על מר ענבר בספר 'אפכא מסתברא', שמנשה בנו של יוסף היה יורש העצר והיה אמור להיות ה'פרעה' הבא, כיוון שלפרעה לא היו ילדים, ולפוטיפר כהן און הייתה רק בת, אסנת, וממנה ילד יוסף את הבכור מנשה, והוא יורש העצר.

מו,א: וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: אלשייך: "למה לא אמר 'לאלוהי אברהם' גם הוא? .... אלוהי אביו שלא הניחו ללכת למצרים, מקום שהיה מתייחס למקום שאין לו אלוה, ואת יעקב מניח שילך למצרים ... לומר שזכות אביו יעזרנו להיות כמותו". יצחק לא הורשה לרדת למצרים, וזכותו זאת תעמוד לימינו של יעקב. מעניין.

מו,ד: וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל-עֵינֶיךָ: אלשייך: "מה עניין שית יוסף את ידו? ... (יוסף) ימלא מקומך להיות מרכבה אל מדרגתך .. להיות מרכבה בהשתלשלותם אל המדרגה אשר עליך, כי רבה היא על אשר הייתה עליו". אם הבנתי נכון, יוסף ישית ידו על עיני יעקב לא כדי לסייע ליעקב אלא כדי שיוסף יתרומם למדרגתו של יעקב ויוכל להנהיג את המשפחה והעם.

שבת שלום, שבת של גורל חיובי, השענות עליו יתברך כאבינו, זכות אבות ועליית מדרגה, אורן.