לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת וישלח

לב,לא: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם, פְּנִיאֵל:  כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי: אלשיך: "מה טיבו של שם זה (פניאל)? ייתכן אמר יעקב: הנה בזכות המקום – נעשה כאילו פנים שלי היו אל, כי נזעם נגד פני אלוהים, זהו כוח רוגז שרו של עשיו, כי הנה 'ראיתי אלוהים' זהו 'פנים אל פנים'". פני יעקב נעשו פני אל, ולכן 'פניאל'.

לב,לב: וַיִּזְרַח-לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת-פְּנוּאֵל; וְהוּא צֹלֵעַ, עַל-יְרֵכוֹ: אלשיך: "האם לו לבדו זרח? לו לבדו, שהיה ירא ה', יזרח השמש הידוע, 'שמש צדקה ומרפא' (מן הפסוק וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ; מלאכי ג,כ). ולמה הוצרך? הלא הוא כי 'והוא צולע על ירכו' - –רפאותו".

לג,יא: קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח: אלשיך: "אמרו 'חנני' –ייראה כנותן קוץ בעיניו? 'את ברכתי' ולא 'את מנחתי', כלומר מהברכה שלי ... ושמא תאמר שאחר שחלקנו, וחלקי העולם הבא, הטוב שיש לי פה הוא שחלק משכרי שם – ניתן לי בה, ואיך אתנהו לך מזה? אל תחוש כי הלא 'חנני אלוהים' טוב בעולם הזה מתנת חינם". העובדה שליעקב יש עושר בעולם הזה – אינה בזכות הברכה של אבא יצחק, אלא כמתנת חינם מאת ה'. לא בדיוק מובן במה זה מנחם את עשיו.

לה,ו: וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן--הִוא, בֵּית-אֵל: אלשיך: "מה צורך הזכרת שתי (שני) שמותיה (בית אל ולוז)? אמרו רבותינו ז"ל כי נעקר הר המוריה ובא לכאן ... כלומר לא שם העיר של מקום זה שקרא 'בית אל', כי אם 'לראשונה' – שקדמה להר המוריה, היא הנקראת לוז, אך לשנייה, שבאה אחרי כן, לא היה שמה לוז". הסבר מדרשי לחלוטין, הר המוריה זז ממקומו וחזר למקומו.