עיונים לשוניים - פרשת וישב: ויבוא יעקב שלם - שם תואר או שם עצם (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי איתיאל, 9/12/2019
{יח} וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
המילה "שלם" ניתנת להסבר כשם עצם או כתואר.
רוב המפרשים פירשו את המילה "שלם" כתיאור מצב של יעקב בבואו למקום. כך לדוגמא תירגם אונקלוס:
"ואתא יעקב שלים לקרתא דשכם".
וכן הביא רש"י מדרש:
"שלם בגופו... שלם בממונו... שלם בתורתו".
גם ראב"ע מפרש:
"שם התואר, והטעם שבא בשלום שלא אירע לו שום מאורע".
ובדומה פירשו הרמב"ן והספורנו. יש גם שפירשו שהכוונה שבא כשהוא נושא בשורת שלום, כלומר: שלא חרש מזימות על העיר שכם לכובשה, ומעשה שמעון ולוי המתואר מיד לאחר מכן לא היה מרצונו ותכנונו.
החזקוני פירש (בפירושו השני), שבא הכתוב לומר שעד בואו לשכם היה מסעו בשלום, וצרותיו (כמו מעשה דינה, ובהמשך מכירת יוסף) החלו רק מכאן והלאה.
אבל הרשב"ם פירש:
"אל עיר ששמה שלם... וגם מי שמפרש "שלם" – שלם בתורתו, שלם בממונו, טועה הוא לפי הפשט, שאין דרך המקרא לדבר כך, וגם מה צורך, וכי בשביל מיעוט דורון שנתן לעשיו הוצרך לכתוב כן?!".
(אמנם רבי חיים בן עטר זצ"ל מפרש כך בפירושו "אור החיים", שבא הכתוב לציין שלא חסר כלום ממונו למרות המנחה לעשיו).
ובדומה הביא החזקוני פירוש:
"בא לשלם שהיא אחת מערי שכם שהיה נשיא הארץ".
אמנם, ברור ששלם זאת אינה שלם המזוהה עם ירושלים, שהרי היא אינה מתאימה גיאוגרפית, וכפי שמעיר החזקוני:
"ואין נכון לומר ששלם זה ירושלם, כמו "ומלכי צדק מלך שלם", שהרי לא מצינו שכם שמשל על ירושלים".
כך גם בתרגום השבעים לא תרגמו "שלם" כתואר אלא כשם מקום, וזה לשון תרגומם:
"ויבוא יעקב (אל) שלם עיר שכם''.
בספר היובלים איחדו בין הפירושים וכתבו:
"עלה שלם אשר מזרחה לשכם בשלום".
אפשר שזו הסיבה שנקט המקרא את שם העיר בשם לוואי, כאומר: סתם "שלם" היא שלם הידועה, הנקראת גם ירושלים, אבל "שלם עיר שכם" היא שלם האחרת (כך כתב ב"דעת מקרא" כאן).
לפי הסבר זה ששלם היא עיר של שכם, אפשר לומר כי שם העיר השתמר בכפר הערבי סאלם, הנמצא בקרבת שכם ממזרחה (ולפי זיהוי זה אפשר ששלם היא עיר ליד שכם הנספחת וטפילה לשכם, בהתאמה עם ספר היובלים, ולא כדברי הרשב"ם הטוען כי שלם היא היא שכם. לדברי הרשב"ם "שלם" הוא שם העיר, ושכם שם המושל, ורק בתקופה מאוחרת יותר כונתה העיר בשם המושל לזכרון גבורת בני יעקב).
בדעת מקרא הוצע פירוש בשם רבי משה זיידל ז"ל לפיו "שלם" זו היא העיר שילה. הוא הראה כיצד מצינו חילופי מ"ם סופית לה"א תנועה רבים (לדוגמה: "אבים" = "אביה" בן רחבעם).
לפי זה אפשר לפרש את הפסוק בתהילים "ויהי בשלם סוכה ומעונתו בציון" לא כהקבלה (שלם=ציון), אלא כמהלך מדורג. וכך נפרש: בתחילה היה המשכן בשילה בצורה ארעית (סוכה), אך לבסוף קבע ה' משכנו בבית המקדש בציון (מעונה).
לפי הצעתו ניתן להסביר כי מלכיצדק היה מלך שלם, היא היא עיר שכם, ללא זיקה של "שלם" לירושלים.
שד"ל כתב בשם בעל נתיבות השלום:
"ויש אומרים כי שלם היה שם המחוז שהיו בו ערים רבות: שכם ושילה ונוב וגבעון וגם ירושלים".
בדרך קבלית דורש הגר"א את המילה "שלם" בפסוק כמתייחסת לירושלים:
"איתא בתיקוני זוהר (מ"ז, א'): ובסכות ויבא יעקב שלם, שלם בגופו שלם בממוניה... לקיים כימי צאתך מארץ מצרים וגו'. רצה לומר: בפסח השי"ת יוקים לישראל מגלותא הקמת ראש, ובשבועות יצאו מגלותא, ובסוכות יבואו לירושלים. וכמו שנאמר: ויעקב נסע סכותה וכו' ויבא יעקב שלם, והוא סוכת שלם, מלכי צדק מלך שלם".
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
בהמשך הפרשה מכריז שכם לפני בני עירו על משפחת יעקב: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ".
לפי דרכנו ניתן להציע כאן שני פירושים:
א. האנשים האלה יהיו בשלום איתנו ואין להם מזימות נגדנו, לכן אל לנו לחשוש מלכרות עימם ברית.
ב. האנשים האלה הם חלק אחד מאיתנו, אזרחי העיר. לכן הם ראוים להיקרא "שלמים" - כלומר: תושבי שלם.