בפרשת השבוע אנו מקבלים שיעור גדול בדבקות במטרה של חיזוק הזוגיות ובעיקר הרצון לקשר בין אישה לבעלה, קשר שיישאר בסופו של דבר ניצחי.

יעקב מגיע לחרן ובסופו של דבר מתחתן עם לאה ועם אחותה רחל. 

ידוע וברור לכל, והדברים אף כתובים בתורה במפורש, שיעקב מעדיף ואוהב יותר את רחל, ובכל זאת דווקא לאה היא אם רוב ילדיו, ממנה יצאו בהמשך מנהגי ישאר, הכוהנים והלווים, היא זאת שתזכה להיקבר במערת המכפלה בצמוד ליעקב בעלה ולא רחל האהובה יותר וכל זה מול העובדה ש"התדמית" שלה הציבורית פחותה משל אחותה רחל.

הרשר הירש בפירושו נותן הסבר יפה לדבר: "...הקב"ה לקח דווקא את העלובה והמדוכאה ועשה אותה לאם הבנים לעמו. הן מתוך השמות, שאותה "שנואה" נתנה לבניה אנחנו למדים הערך דווקא בעלבונה הייתה חדורה כולה מרגש אהבת בעלה, והתעלתה להעריך את ערכו המלא של תפקיד האם לייעוד האישה ואושר הנישואין. ועבור שניהם השליכה את יהבה על ה', הרואה ושומע הכל, המשרה את שכינתו בין איש לאישה. באהבת בעלה היא ראתה את מטרתה. ובכל ילד הנולד לה, קיוותה לראות נדבך נוסף לבניין היסוד של אותה אהבה. וסופה שראתה בהתגשמות תקוותה. מה שלא זכתה לו הכלה והאישה, זכתה לו אם הבנים. וכך האהבה הטהורה לבעל ולבנים, והביטחון המלא בהשגחה העליונה, הם שהיו ערכי היסוד להורתם ולידתם, גידולם וחינוכם של שבטי ישראל... ודווקא לאה העצובה זכתה לשמחה בביתה ובנישואיה, ואילו רחל, המאושרת, התנסתה בתוגה ובצער."

לאה מלמדת אותנו מה היא אמונה בבורא עולם. מה היא דבקות במטרת הנישואים שלה ובידיעה שממנה ייצא עם ישראל, והיא אכן זוכה בזה. היא אהבה באמת את בעלה וידעה להכיר את ערכו, ייחודו וצדיקותו ושהוא המשך ישיר לסבו אברהם ואביו יצחק אבות האומה ושממנו ייצא עם ישראל ולכן כל כך דבקה במטרתה.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

לרפואת דב בן לובה.

דבקות במטרה,חיזוק הזוגיות,לאה,רחל, שבטי ישראל, בתוגה,יצחק,אברהם,יעקב,בצער,