כח,יא: וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ: לא טוב ללכת בדרכים אחרי שקיעת החמה. טוב לישון לאחר שקיעת החמה (וילן שם).

כח,טז: וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי: חלום אלוהי – יש לו משמעות מיוחדת, המלמדת על אמיתות החלום. יעקב אומר 'אכן ... ואנוכי לא ידעתי', כלומר החלום על אלוהים המתגלה אליו גרם לו להגיע למסקנה זאת.

כח,יז: כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם: מקום קדוש מאפשר קרבה אל ה'. המקום המכונה 'בית אלוהים' נעשה ל'שער השמים', כלומר מקום המאפשר קרבה וגישה אל ה'.

כח,כב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ: חייב אדם להכיר טובה, על הטובה שעשה לו ה'.

כט,ג: וְהִשְׁקוּ, אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן: חשוב לקבוע סדרי חיים לקהילה, כך יידע כל אחד מהקהילה את תפקידו ואת מקומו. הרועים נהגו מדי יום לגלול את האבן ולהשיבה למקומה כדי לשמור על מכסות מים מוסכמות בין חברי קהילת הרועים.

כט,יא: וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ: אין גיל עליון להתרגשות. יעקב בן 77 בהתרגשותו מרחל, נשיקתו ובכיו, שהרי 20 שנה שהה בבית לבן ועזב שם בהיותו בן 97 (החישוב הוא לפי גילו של יעקב כשהגיע למצרים ואז היה בן 130, ויוסף היה אז בן 39, כלומר יוסף נולד כאשר יעקב היה בן 91, וזה 6 שנים לפני עזבו את לבן).

כח,יח: בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה: גם כאשר יש הסכם צריך לוודא היטב שהדברים נעשים לפיו. יעקב דייק בפרטים (רחל – בתך - הקטנה), אך לא ויידא מספיק את קיומו של ההסכם.

כט,כ: שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ: אהבה – יש בכוחה לשנות התייחסות של אדם למה שעובר עליו.

כט,כה: וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה: יחסי מין נעשו באותה תקופה בצניעות מֵרָבית, עד כדי כך שלא ניתן לזהות את האשה, נראה שאפילו בכיסוי הפנים של האשה. יעקב לא הבחין מי האשה אתה היה בלילה. הגיג נוסף במישור הרוחני: מעשה נפשע של אדם חוזר אליו: יעקב רימה את אביו יצחק וגרם לו לחשוב כאילו הוא עשיו, ורומה בעצמו על ידי לבן שגרם לו לחשוב שלאה היא רחל.

ל,כב: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים: תפילה נשמעת על ידי ה'. אדם צריך להשמיע אותה, וה' יעשה כטוב בעיניו ('ויזכור אלוהים').

לא,לב: עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה: אדם צריך להיזהר מאד במילותיו. יעקב למעשה גזר כאן מיתה על רחל, בלא שידע מה הוא גוזר במילותיו (ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם).

לא,מד: וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית--אֲנִי וָאָתָּה: הראשון שמתגמש בעת ויכוח, ריב או סכסוך, הוא זה שמחזיר את מערכת היחסים למסלולה התקין. לבן הקצין את הויכוח (הבנות בנותי ... וכל אשר אתה רואה – לי הוא), והוא זה שהחזיר את היחסים למסלול תקין (לכה נכרתה ברית).