chiddush logo

לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת כי תבא

נכתב על ידי אורן מס, 19/9/2019

לקט מ"תורה ככתבה" לאי"ם – פרשת כי תבא


דברים כו, ב: ולקחת מראשית כל פרי האדמה: ש: האם הכוונה לביכורים הקשורים בחג השבועות? ת: לא, מדובר כאן בטקס ייחודי וחד-פעמי ("והיה כי תבוא אל הארץ", פסוק א'). הטקס הוא אישי לכל אחד בנפרד (כאשר יהיו לו פירות מאדמתו שלו: "אשר תביא מארצך") ולא ציבורי, ולכן הכול נכתב בלשון יחיד נוכח (תבוא, לך, וירישתהּ, וישבת, ולקחת, תביא, והלכת, ובאת, ואמרת, וכו'). מדובר כאן בראשית של כל מה שהאדמה מפיקה ("כל פרי האדמה"). בחג השבועות מדובר בביכורי קציר החטים בלבד (וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; שמות לד, כב). כוונת הטקס היא ללמד את האדם להכרת הטוב, ולשמוח בטוב שיש לו ("ושמחת בכל הטוב", פסוק י"א), וללמדו שצעקה (תפילה ברגש) אל ה' היא הדרך הנכונה לקבלת הטוב ("ונצעק אל ה' אלוהי אבותינו, וישמע ה' את קולנו, וירא את ענינו... ויוציאנו ה'... ויביאנו... ויתן לנו", פסוקים ז'-ט'). ראה "תובנה" לפסוק י': "ועתה".

 

כו, ו: וירעו אותנו המצרים: ש: מדוע דווקא 'אותנו' ולא 'לנו'? ת: המצרים גרמו לנו מרוב העינוי והעבודה הקשה להיות רעים, גם כלפי עצמנו ואחינו, ולכן הוצרך משה להתערב בין האחים הניצים ("וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ"; שמות ב, יג). לכן דווקא הרעו 'אותנו', לא רק 'לנו'.

 

כט, ד: לא בלו שלמותיכם מעליכם, ונעלך לא בלתה מעל רגלך: ש: מדוע דווקא 'נעלך... רגלך' (ביחיד) ולא 'נעליכם... רגליכם' (ברבים, כמו 'שלמותיכם מעליכם')? ת: שמלות נהגו להחליף בינם לבין חבריהם (כגוןוְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת; שמות ג, כב), אך נעל היא אישית (נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; שמות יב, יא), לפי מידת הרגל וצורתה אצל כל אחד ואחד, לכן תיאור הנעל נכתב בלשון יחיד דווקא. 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה