"רחוק מרשעים ישועה...", ק"ט, קנ"ה:

דע שגם לרשעים נוראיים שאינם ישראל מושחתים ומרושעים צוררי ישראל ומשומדים יהודים יש ציפייה לישועה אלה שאצלהם אנחנו ישראל הכשרים הרשעים האנטי גיבור שצריך להפסיד ולהכשל וליפול באחרית הימים והם הרשעים הארורים צריכים להיגאל ולהיוושע לסוף טוב הכול טוב שהם כוחות האור ואנחנו כוחות החושך בעינהם.

אך דע עקא של עניינם שהם מבזי תורה ואין להם כבוד אמת לתורה ורק מכוח התורה אפשר להיוושע ולהיגאל וזה שאומר הפסוק בסוף "כי חוקיך לא דרשו." וכן עוד במזמור קי"ב "תאוות רשעים תאבד"., כי באמת גם הם בטעותם מתאווים לישועה ומתפללים עליה אך כדברי הנביא תפלתם עולה תפלצת כמו שאמר שם בנביא "תפלצתך השיאתך, זדון לבבך", וזו היא תפלת הרשעים על מפלת ישראל שעולה להם תפלצת כי נופל "צ" של שיקוץ בתוך תפלתה ועולה תפלצת, וככה בסוף תפלתם ותאוותם נדחות לקליפה ונועדות לכשלון חרוץ ובסוף ישועתנו וגאולתנו ופקידתנו ופדותנו היא זאת שמגיעה באמת במהרה בימנו.