היה רעב כבד בכנען.

אברם לא היה יכול לשוב לחרן אחרי שהוא סיפר לכולם שאלוהים אמר לו שהוא ילך לארץ נפלאה ויהיה לגוי גדול – והנה הוא שב בבצורת קשה ללא ילדים.

אברם לא יכול היה להשאר בנגב או להדחף לעמים אחרים בצפון בשנת הבצורת. אברם לא היה יכול לחזור לחרן ולהראות שהבטחת אלוהים על ארץ טובה וילדים לא התקיימה.

אברם החליט לרדת למצרים. (למעשה הסיפור הזה הוא נסיון מוקדם של אלוהים ללמוד איך יגיבו המצרים להופעתו של העבד יוסף במכירה פומבית, תגובת בת פרעה לתינוק היפה בתיבה, ותגובת המצרים לבני ישראל  בבואם ובצאתם.)

אברם לא היה יכול להשאיר את שרי בכנען לבד, או להחביא את אשתו כי משרתים מספרים הכול. הוא לא היה יכול לכסות אותה כי אז היו חושדים שיש לה צרעת או מחלה אחרת.

היה חשש שהמצרים יפגעו בו או יגרשו אותו למות במדבר, לכן אברם התכוון להציג לראווה את אשתו היפה שהביא מהצפון. אברם הבין שנכבדי מצרים יחשקו בשרי, בהירת העור והשער, ובעלת השער הארוך והחלק, ואם לא יהיה להם פתרון חוקי, הם יהרגו אותו, וישאו את האלמנה (בראשית יב יב). לכן אברם הציג את שרי כאחותו, וכך נכבדי מצרים יבואו לדבר איתו אודותיה, כשם שמלך שכם בא עם אביו ליעקב ובניו לדבר אודות דינה, והציע לשלם כל מחיר (לד יב) (ובסוף הוא באמת שילם במחיר מרבי).

יש רואים נקודה שלילית בהתנהגותו של אברם. סביר שההסבר הזה יפריך את הדעה השלילית הזאת.

כך אברם הכריז על מכירה פומבית. נכבדי מצרים באו וניסו לרכוש אותה בהצעות חשאיות, אולם אברם התכונן להעלות את המחיר בטענות שיש הצעות טובות יותר, ולהמשיך בדיונים עד סוף הרעב בכנען. המצרים העשירים נהגו בכבוד, ושמרו על אברם ואחותו, ממצרים אחרים, בתקווה לזכות בשרי.

למזלו הרע של אברם, אברם לא ידע שלפרעה לא היתה אישה בהירת שער ועור כזאת, ושגם פרעה יחשוק בה לאוסף הנשים שלו. פרעה, מלך מוחלט במצרים, היה יכול לשלם כרצונו וגם לקחת בכוח-הרשות. פרעה כידוע נתן לבני ישראל את כל ארץ גושן "המשובחת" ללא נפנוף עפעף (מז ו).

אלוהים התערב, ובדרך הטבע, גרם ששרי תדביק את בית פרעה במחלות שהם לא היו מחוסנים נגדם. פרעה שלח את אברם, שרי וכל המחנה שלהם לכנען עם כל המתנות שהוא נתן לאברם ושרי, כי הוא חשש להדביק את מצרים במחלות האלה, שלבטח עברו לכל הרכוש במחנה אברם.