"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה..."(יב, א)

פַּרְנָסָה בְּסַכָּנָה

שְׁלֹמִי עוֹבֵד כְּבָר שָׁנִים אֲחָדוֹת בְּחֶבְרַת הַמַּחְשְׁבִים הַיֻּקְרָתִית דִּי-בִּי. הַחֶבְרָה נֶחֱשֶׁבֶת אָמְנָם לְיֻקְרָתִית, אַךְ לֹא זֹאת הַסִּבָּה שֶׁשְּׁלֹמִי נֶהֱנָה כָּל כָּךְ מֵעֲבוֹדָתוֹ. מֵאָז כְּנִיסָתוֹ לַחֶבְרָה, מָצָא בַּמִּשְׂרָד מְקוֹם עֲבוֹדָה נָעִים וַחֲבֵרִים תּוֹמְכִים וּמְפַרְגְּנִים. מִדֵּי בֹּקֶר הוּא נִכְנַס לַמָּקוֹם בְּשִׂמְחָה וּמְבָרֵךְ אֶת הָעוֹבְדִים הָרַבִּים בְּבִרְכַּת "בֹּקֶר טוֹב" חַמָּה וּנְעִימָה.

בֹּקֶר אֶחָד, בְּהִגִּיעַ שְׁלוֹמִי לִמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, נִתְקַל פִּתְאֹם בְּמַבָּטַי בּוּז מִשְּׁכֵנוֹ לַמִּשְׂרָד. בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם שָׂם לֵב לְכָךְ שֶׁחֲבֵרָיו מֵהָעֲבוֹדָה מְמַעֲטִים לְדַבֵּר אִתּוֹ וְאַף מִתְלַחֲשִׁים מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ.

אִם בַּתְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁהַדְּבָרִים הִנָּם פְּרִי דִּמְיוֹנוֹ, כְּכָל שֶׁנָּקְפוּ הַשָּׁעוֹת הֵבִין שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ. בֵּרוּרִים מְעַטִּים הִבְהִירוּ לוֹ אֶת הַמְּצִיאוּת הָעֲגוּמָה שֶׁאֵלָיו נִקְלַע. שְׁלֹמִי לֹא יָדַע מִי בְּדִיּוּק הֶעֱלִיל עָלָיו אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ נִרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ עָבַד קָשֶׁה כְּדֵי לְהַשְׁחִיר אֶת שְׁמוֹ, וְנִכָּר שֶׁעָשָׂה זֹאת בְּהַצְלָחָה רַבָּה. אוּלָם, הַשִּׂיא הָיָה כַּאֲשֶׁר מְנַהֵל הַחֶבְרָה פָּנָה אֵלָיו וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל דְּבָרִים שֶׁכְּלָל לֹא עָשָׂה. כַּאֲשֶׁר נִסָּה שְׁלֹמִי לְהַסְבִּיר לַמְּנַהֵל שֶׁהַדְּבָרִים לֹא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, הִבִּיט בּוֹ הַמְּנַהֵל בְּמַבָּט חוֹדֵר "תִּרְאֶה שְׁלֹמִי, אֶתֵּן לְךָ עוֹד הִזְדַּמְּנוּת אַחַת. אַךְ דַּע לְךָ, כְּדַאי לְךָ לְהִזָּהֵר מְאֹד. הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ אֵינוֹ מְקֻבָּל כָּאן כְּלָל וּכְלָל וְאֵינִי פֶּתִי לְהַאֲמִין לְהַכְחָשׁוֹתֶיךָ! רוֹן, הָעוֹבֵד אִתְּךָ בְּאֹפֶן צָמוּד, הִסְבִּיר לִי כְּבָר הַכֹּל".  כָּךְ חָתַם הַמְּנַהֵל אֶת הָעִנְיָן וְסִלְּקוֹ מֵעָלָיו.

שְׁלֹמִי חָזַר הַבַּיְתָה רוֹעֵד, כּוֹעֵס וְעָצוּב מְאֹד. כָּעֵת הִתְבָּרֵר שֶׁמִּתּוֹךְ קִנְאָה בְּמַעֲמָדוֹ שֶׁל שְׁלֹמִי הָיָה מוּכָן רוֹן לְהַמְצִיא עָלָיו שְׁקָרִים גַּסִּים.

בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב הַמְּאֻחָרוֹת, לְאַחַר מַחְשָׁבוֹת רַבּוֹת, נִגַּשׁ לַגָּאוֹן הָרַב אָשֵׁר וַיְס וּבְפִיו שְׁאֵלָה: "הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי כָּעֵת מֻטֶּלֶת בְּסַכָּנָה בְּעִקְבוֹת הַשְּׁקָרִים שֶׁל רוֹן. בַּמְּצִיאוּת הַזֹּאת לֹא יַעֲזֹר לִי לְהַכְחִישׁ אֶת הַסִּפּוּר. לְאַחַר חֲשִׁיבָה רַבָּה וְהֶכֵּרוּת עִם מְקוֹם הָעֲבוֹדָה, נִרְאֶה שֶׁהַדֶּרֶךְ הַיְּחִידָה לִגְרֹם לְהַפְסָקַת הַשְּׁמוּעוֹת וְהַשְּׁקָרִים הִיא עַל יְדֵי הוֹצָאַת שָׁם רַע הֹפְכִי כְּלַפֵּי רוֹן שֶׁהֵפִיץ אֶת הַשְּׁקָרִים נֶגְדִּי. אַמְצִיא עַל רוֹן סִפּוּר עֲסִיסִי שֶׁיִּגְרֹם לַמְּנַהֵל לְהָבִין מִי כָּאן הָאִישׁ 'הַטּוֹב' וּמִי הָאִישׁ 'הַלֹּא טוֹב'. הַאִם מֻתָּר לִי לַעֲשׂוֹת כֵּן? אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ נִרְאֶה שֶׁהַמְּנַהֵל בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר יְפַטֵּר אוֹתִי מִמְּקוֹם עֲבוֹדָתִי וּפַרְנָסָתִי תִּפָּגַע".

תְּשׁוּבָת הַגָּאוֹן הָרַב אָשֵׁר וַיְס שְׁלִיטָ"א:

בְּסֵפֶר הַחִנּוּךְ (מִצְוָה של"ח) כָּתַב שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶחָד מְצַעֵר אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים, מַעֲלִיב אוֹתוֹ וּפוֹגֵעַ בּוֹ, מֻתָּר לַשֵּׁנִי לְהָגִיב לוֹ, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה לֹא צִוְּתָה אֶת הָאָדָם לִהְיוֹת כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין. בְּנוֹסָף, אִם הַנִּפְגָּע לֹא יָגִיב, הַדָּבָר יִתְפָּרֵשׁ כְּאִלּוּ הוּא מוֹדֶה שֶׁדִּבְרֵי הַגְּנַאי נְכוֹנִים. וּכְעֵין דְּבָרָיו מָצִינוּ בָּרֹא"שׁ (ב"ק , פ"ג סִימָן י"ג) שֶׁמִּי שֶׁחֲבֵרוֹ מַּכֶּה אוֹתוֹ, וְאֵין לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ, מֻתָּר לוֹ לְהַחֲזִיר לַמַּכֶּה מָנָה אַחַת אַפַּיִם.

בְּעִנְיָנֵנוּ, אִם שְׁלוֹמִי מְשֻׁכְנָע שֶׁאֵין לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ מִלְּבַד הוֹצָאַת  שֵׁם רַע עַל רוֹן, וְכֵן בָּרוּר שֶׁהַפְּרָטִים מְדֻיָּקִים כְּפִי שֶׁטָּעַן, אֲזַי מֻתָּר לְהָשִׁיב לוֹ כְּמִדָּתוֹ, וּלְהוֹצִיא עָלָיו שֵׁם רַע.

אוּלָם, רָאוּי לִנְהֹג בְּמִדַּת הַחֲסִידוּת, כְּפִי שֶׁכָּתַב סֵפֶר הַחִנּוּךְ בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו שָׁם, לִהְיוֹת מֵהַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלִסְמֹךְ עַל הקב"ה שֶׁיִּשְׁפֹּט מִשְׁפַּט צֶדֶק.

לְסִכּוּם – מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר לִשְׁלוֹמִי לְהוֹצִיא שֵׁם רַע עַל רוֹן עַל מְנַת לְהַצִּיל אֶת פַּרְנָסָתוֹ, אֲבָל רָאוּי שֶׁיִּשְׁתֹּק וְיִסְמֹךְ עַל הקב"ה שֶׁיִּשְׁפֹּט מִשְׁפַּט צֶדֶק