"רפא נא"

הזמין רופא ופתאום דפיקה על הדלת...

כבר תקופה ארוכה שמשה סובל מכאבים חזקים בגבו. הבדיקות בקופת החולים לא העלו דבר, וכאביו הלכו והתחזקו.

לפני כמה ימים שמע אודות ד"ר קאהן, רופא מומחה לכאבים מסוג זה. ד"ר קאהן עורך ביקור בבית הלקוח תמורת תשלום מכובד של 500 ש"ח, ורבים נרפאו בזכות עצותיו ואבחוניו. גם משה החליט לנסות את מזלו והזמין פגישה בביתו עם ד"ר קאהן.

ביציאתו מהתפילה בשעות הבוקר סיפר לשכנו, דוד, אודות ביקור הרופא, והלה התעניין בפרטיו של הרופא ובשיטת טיפולו.

לקראת הערב, נשמעה נקישה על דלת ביתו של משה, וד"ר קאהן נכנס לביתו. תוך דקות ספורות סיים הרופא את עבודתו ויצא מהבית תוך איחולי "רפואה שלימה ומהירה". לפני שהספיק משה לסגור את הדלת נגלה לעיניו מראה מכעיס ביותר:

דוד ניגש לד"ר קאהן וקרא: "שלום, אדוני הרופא! האם תוכל לעזור לי? בני סובל מכאבים קשים והבנתי שאתה מומחה לעניינים מסוג זה...

ד"ר קאהן הנהן והחל לטפל בדוד ברצון כאשר הוא מותיר אחריו את משה המום וכועס. לאחר שהרופא סיים את טיפולו והלך לדרכו, מיד פנה משה לדוד "כיצד העזת לבא ולנצל את ההזדמנות שהבאתי לביתי רופא, בלי לשלם שקל?", "הרי אם תכננת זאת מראש היית יכול להתחלק איתי בתשלום! זהו גזל ממש! תשלם לי כעת חצי מהתשלום". "סליחה", השיב לו דוד. אתה הבאת את הרופא לטובתך. למה שאשלם לך?  האם דוד אכן חייב להשתתף בהוצאות של הרופא?

תשובת הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל: דוד אינו חייב להשתתף בהוצאות של הרופא כלל. וכי משה הוא בעלים על הרופא בגלל שהוא שילם לו לבוא?

ליתר פירוט –   הכלל הוא ש"זה נהנה וזה לא חסר פטור". כלומר כאשר אדם משתמש בחפציו של חברו ,בלי רשות הוא אינו חייב לשלם כל עוד הוא לא חיסר לחברו דבר.

בעניננו דוד אפילו לא נהנה מחפציו של משה. משה לא נעשה הבעלים של הרופא  בכך שהזמין אותו.  

לסיכום – דוד אינו חייב להשתתף עם משה בהוצאות של הרופא. 

(התשובה לקוחה מהספר ועלהו לא יבול חלק ב', עמ' שנ"ה. התשובה נכתבה על ידי הגרש"ז אוירבך לגאון הרב דב ליאור שליט"א לפני כחמישים שנה. שאלנו את הגר"ד ליאור כעת לאחר כחמישים שנה אם לדעתו ראוי שדוד ישלם. הוא השיב שמכיוון שנהנה ראוי שישלם כעשרה אחוזים.)