כח המשיכה של מירון
23/5/2019
בפרשת בחוקותי יש מצווה האומרת שאדם שהקדיש בהמה לה', אם הוא רוצה אחר כך לפדות אותה ולהחזירה אליו, עליו לשלם תוספת של 25% ממחירה💸
מה שלא יצטרך לשלם אדם זר שירצה לפדות את הבהמה לעצמו💵
אפשר להסתכל על זה כסוג של קנס🧾
יש משהו לא כל כך טוב בנסיגה מההחלטה הערכית לתרום🤔
גם לא יכול להיות שדבר יצא לרשות הקודש, חזר, וכלום לא השתנה. עבר משהו על הדבר. הוא שווה יותר📈
אבל אפשר להסתכל על זה מעוד כיוון📹
ברגע שדבר כלשהו יצא מרשות האדם, משהו בערכו עלה בעיניו.
אפשר אולי לומר שהדברים היקרים ביותר הם אלו שהיו, וכעת כבר אינם אצלנו😕 -
אנחנו מכירים בערכם, יודעים כמה הם משמעותיים ומועילים, וחשים גם מה קורה כשהם אינם פה😔
ייתכן שזה גם סוד הילולת ל"ג בעומר🔥
עצם ההילולה ביום פטירה של חכם היא מפתיעה:
לרוב, אזכרות הן אירועים מצערים😢
נכון, אבל ל"ג בעומר אינו אזכרה☝🏻
לא את זכרון ר' שמעון באים להעלות על נס
אלא את תורתו הגדולה, הפנימית,
שדווקא בהסתלקות החכם, כשהוא כבר לא פה,
היא מתפשטת ומאירה *יותר* מבחייו😇
וככל שעובר הזמן נראה שהצימאון אליה רק הולך וגובר🥵
ערכה עולה בעיני האנשים, שחשים שפה יש משהו שירווה את צמאונם,
פה נמצא עץ החיים✨
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
