עיונים לשוניים - פרשת מצורע: ההבדל בין הגזרות
נכתב על ידי איתיאל, 8/4/2019
"וְהִזַּרְתֶּם אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם" (ויקרא ט"ו, ל"א).
לפנינו דוגמה למה חשוב כ"כ להבחין בין הגזרות השונות.
במבט ראשון היה מתבקש לפרש את המילה "וְהִזַּרְתֶּם" מלשון אזהרה, כאילו היה כתוב "והזהרתם" (שורש זה"ר).
אך חז"ל למדו מכאן "אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן" (נידה סג:).
וכך גם בכל התרגומים "ותפרשון". כלומר: פירוש המילה אינו להזהיר, אלא להתנזר (כמו שנזיר הוא מי שפורש מהעולם ותענוגותיו - היין, כך להינזר = לפרוש. יעקב מכנה את יוסף בברכתו "נזיר אחיו" = מי שהופרש מבין אחיו, במעשה מכירתו - רש"י).
הראב"ע מביא שתי הוכחות לפירוש זה, הבנויות על חוקי הגזרות:
1. לא מצאנו גזרה בה עה"פ ה' נופלת. לו היה השורש זה"ר - אין סיבה שהאות ה' תיעלם (הוא מוסיף שבלה"פ ה' מצאנו תופעה כזו - גזרת נלי"ה).
2. הדגש באות ז' בא להשלים עיצור שנפל, הוא הנו"ן, כמנהג גזרת חפ"נ (ובתמציתיות כותב בעל ה"שפתי חכמים" על רש"י:"הואיל וז' ד"והזרתם" דגושה - מביא נו"ן לפניה. והוי כאלו כתיב "והנזרתם". ושורש דוהנזרתם הוא נז"ר".
ומסיים הראב"ע: ומשקלו "והפלתם את הארץ" - גם במילה "והפלתם" יש את אותה תופעה של חפ"נ בבניין הפעיל.
יש לציין כי פסוק כזה לא קיים, וכנראה שהראב"ע מצטט מהזיכרון פסוק דומה עם אותה התופעה: "וּבְהַפִּילְכֶם אֶת־הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'" (יחזקאל מ"ה, א').
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
