פרשת תזריע - פרשת המקדש

צרעת - והשגחה פרטית

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

הצרעת מבליטה את האמונה בהשגחה פרטית, שכן, מדובר בנגע המופיע בעור גופו של אדם,  בגודל של כגריס. בנגע צמחו שתי שערות הנראות בקושי רב, והתחילו להלבין בשורשה של השערה. מראה כזה מביא על האדם תהליך מתמשך של סדרי טומאה: הסגר, ועוד הסגר, והוצאה מחוץ לעיר, והמתנה לרפואה, ואולי המתנה ממושכת. כאן צריך אדם לעשות את חשבון נפשו בנושאים שהצרעת באה עליהם. 'מכאן א"ר יהודה הלוי ב"ר שלום: על אחד עשר דברים הצרעת באה: על קללת השם, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל האומר על חבירו דבר שאינו בו, ועל גסות הרוח, ועל הנכנס בתחום שאינו שלו, ועל לשון שקר, ועל הגניבות, ועל שבועת שקר, ועל המחלל שם שמים, ועל עבודת כוכבים. רבי יצחק אמר: על עין רעה, ורבותינו אומרים: על מי שמנאץ בדברי תורה'. והיה, אם עשה המצורע תשובה - באה הרפואה ותהליך הטהרה: גילוח שערותיו, שילוח ציפור ולאחר מכן קרבנות ונתינת דם ושמן על האזן ועל הבהונות (במדבר רבה ז, ה:).

והכל מתחיל בשתי שערות קטנות המתחילות להלבין. כך גם גם בנגעי בתים, אף שם די בנגע בגודל דומה כדי להביא לנתיצת הבית כולו.

סימני הצרעת הם סימנים חיצוניים המעידים על בעיה פנימית המסתתרת מאחורי הנגע, ובלא תהליך של הטהרות, האדם מרוחק מסביבתו. רק משעבר האדם את התהליך זוכה הוא להתרומם ולפרוס כנפיים אל על כאותה ציפור שמשלחים אותה על פני השדה.

תהליך הטהרה, מורכב בין השאר משתי ציפורים, אחת נשחטת ואילו הציפור השניה טובלים אותה בדם השחוטה ומשלחים אותה על פני השדה.

דומה, שיש בכך להראות על פתיחת שלב חדש בחייו של אדם, הציפור, אכן, פורחת חופשית לנפשה, אך מאידך, הדבר מלווה בכאב וצער, שכן, היא טובלת בדם הציפור השחוטה. ללמדך שכל שלב חדש בחיים כרוך בכאב וייסורים. לידה של תינוק, למשל, כרוכה בכאב, אך חביבים היסורים האלה, שכן מתוכם צומחת יצירה חדשה בעולם. אם זכה אדם הרי הוא נטהר, ומתוך יסורי הצרעת והטומאה הנלוית אליה, תבוא ההטהרות ומשם תבוא גם עליה רבתי.

כשם שדיברה תורה על צרעת היחיד, דיברה על צרעת הכלל. צרעת בתים נוגעת לכלל, ככתוב: (ויקרא יד, לד): 'כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן… וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם'. אין זה בית פרטי, אלא בית הנוגע ל'ארץ אחוזתכם' כולה. ניתוץ הבית זו הודעה שקיימת בעיה כללית בעם הצריכה פתרון. גם עם ישראל יש בו עליות ומורדות, והוא זקוק מדי פעם למנת יסורים כדי לשוב ולהתרומם על היעד שנקבע לו. כך היה גם בעת יציאת ישראל ממצרים, שהיתה כרוכה ביסורים, ולא יצאו אלא בדם פסח ובדם מילה.

שבת שלום