שאלה: אני מקפיד על פעילות גופנית קבועה מידי יום, בעיקר ריצה. לקראת שלושת ימי השבתון הרצופים הבעל"ט, אני חושש מהפסקה כה ארוכה. האם מותר לרוץ או לבצע פעילות גופנית אחרת בימים אלה?

תשובה: ראשית תחזקנה ידיך בקביעות החשובה הזאת המקיימת חובת "ונשמרתם".

במשנה [שבת, פכ"ב מ"ו] נקבע שאין מתעמלין בשבת [וביו"ט] ושתי סיבות לכך: 1.משום רפואה[רמב"ם,שבת,כ"א,כ"ח] שנאסרה בשבת מדרבנן מחשש שיבואו לשחוק סממנים. 2."עובדין דחול"[רש"י,שבת,קמ"ז] היינו פגיעה בצביון השבת והחג, ואכן הריצה עצמה בעייתית משום היותה פסיעה גסה שנאסרה עקרונית בשבת "שלא יהיה הילוכך של שבת כהילוכך של חול" [שבת,קי"ג,א], למעט ריצה לדבר מצווה או "בחורים המתענגים בקפיצתם או במרוצתם" המותרים [שו"ע,ש"א,א-ב]

לכאורה יש בכל-זאת הגיון להתיר לעושים זאת יומיומית: א.לדידם זוהי התענגות וא"כ אין בכך עובדין דחול. ב.המטרה בריצה אינה להזיע אלא שמירת החוסן והבריאות, ואדרבה- ההזעה המרובה שבריצה מהווה מטרד. א"כ אין לאסור זאת משום רפואה כי לא ניתן "לשמור על כושר" ע"י סממנים [ובדומה לנפסק בשו"ע,שכ"ח,מג].

אלא ש: א.גם אם המטרה אינה להזיע, יסכים הרמב"ם שאסור להתעמל באופן הכרוך במאמץ גופני, כפשט המשנה ב.גם המקפידים לרוץ יומיומית אינם בהכרח "מתענגים במרוצתם" כבחורים, אלא רק אחרי מעשה יש תחושה של בריאות ושיפור איכות החיים.

למעשה: פעילות גופנית קלה שאין בה יגיעה –מותרת. אך נראה שיש להימנע מפעילות כבדה יותר ובכללה ריצה או הליכה ספורטיבית, אלא אם כן ברור לו שמתענג בכך ובלי זה ירגיש שלא בטוב. וגם אז נראה שיש לעשות זאת בבגדי חג ולא בלבוש ספורטיבי, משוםעובדין דחול. [כיצד יראה אם אחרי הסעודה בליל יום הדין יצאו כולם בבגדי ספורט לשם "ג'וגינג"...?]