'הני י"ח כנגד מי? א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני: כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהלים כט, א) ב"הבו לה' בני אלים". רב יוסף אמר: כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע. א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי: כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה... אמר רבי לוי: ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה. כנגד מי תקנוה? א"ר לוי: לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני – כנגד (תהלים כט, ג) "א'ל הכבוד הרעים". לרב יוסף – כנגד אחד שבקריאת שמע. לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי – כנגד חוליא קטנה שבשדרה' (ברכות כח,ב). ביר' מוסיפים גם: 'ולמה שמונה עשרה? אמר ריב"ל: כנגד שמונה עשרה מזמורים שכתוב מראשו של תילים עד (תהלים כ, ב) "יענך ה' ביום צרה" … רבי חנינא בשם רבי פינחס: כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים בתורה אברהם יצחק יעקב... רבי שמואל בר נחמני בשם ר' יוחנן: כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני' וכו' (יר' ברכות ד,ג). אולי אפשר להוסיף שהתפילות תוקנו ע"י האבות: 'איתמר: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום. תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא, ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי. תניא כוותיה דרבי יוסי בר' חנינא: אברהם תקן תפלת שחרית, שנא' (בראשית יט, כז) "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קו, ל) "ויעמד פינחס ויפלל". יצחק תקן תפלת מנחה, שנאמר (בראשית כד, סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קב, א) "תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו". יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר (בראשית כח, יא) "ויפגע במקום וילן שם", ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר (ירמיהו ז, טז) "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי"... אלא תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות' (ברכות כו,ב). נראה שבנוסף למספר התפילות ביום, שהם שלוש תפילות בשל שכל אחד מהאבות תיקן תפילה (שמתאימה למציאותו, ראה ב'צמאה נפשי' שער ג פרק ו, למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א), נראה גם שבתפילת שמונה עשרה שהיא מרכז התפילה יש רמז לאבות, שבתחילת התפילה יש שלוש ברכות של שבח, וכן בסוף התפילה, שזה כנגד אברהם ויצחק, שהם משלושת האבות, ולכן שלוש ברכות כדגש שהם האבות, ובאמצע יש 12 ברכות הבקשה כנגד יעקב שיצאו ממנו 12 השבטים (ובברכות הבקשה יש שלושה חלקים: 'י"ג ברכות אמצעיות הן שש כנגד שש, ושומע תפילה כנגד כולן: שש ראשונות באדם עצמו... ואחר ששאל בצרכי היחיד, חוזר לשאול בצרכי הרבים... ואח"כ שומע תפילה על כל הברכות' [אבודרהם. סדר שחרית של חול]. כך שגם בזה רמוז שלושה חלקים, כרמז שהוא משלושת האבות). וכשתיקנו את ברכת למלשינים, אז זה חובר כנגד ששבט יוסף מתחלק לאפרים ומנשה, ולכן אפשר להחשיב גם את זה כעוד אחד. אולי גם אפשר שי"ג האמצעיות תוקנו כנגד האבות, שמובא במדרש: '… רבי הונא אמר: אם כך אני עתיד להעמיד שנים עשר שבטים הלואי לא עיברתי מנין "זֶ"ה". תני בשם רבי נחמיה: ראויה היתה רבקה שיעמדו ממנה י"ב שבטים' וכו' (ב"ר סג,ו). ממילא מיעקב יצאו 12 שבטים, וגם מיצחק היה ראוי כך, לכן אולי 12 האמצעיים מחולקים לשש כנגד שש, כעין רמז ש12 השבטים היו ראוים משני האבות, ולכן זה כעין מרמז על שנים שיש ב12. ועוד אחד כנגד אברהם, שיחודו הוא בהיותו יחיד ומיוחד: '"ויגד לאברם העברי"... רבי יהודה אומר: כל העולם כולו מעבר אחד, והוא מעבר אחד' (ב"ר מב,ח). וכך יוצא 13 ברכות אמצעיות. וקודם תקנת ברכת למלשינים היה אחד פחות, כנגד לוי שמובדל מדרכי העולם, ולכן כביכול שכנגדו אין ברכה על בקשה בעולם (ברכת למלשינים זה כנגד אלו שהוציאו עצמם מכנסת ישראל, ולכן אז הוסיפו גם כנגד שבט לוי, לומר שהוא לא יצא מבנ”י כמותם), ודוחק (כי בברכות יש גם ברכת בונה ירושלים, שזה החזרת השכינה לירושלים, ולכן זה קשור גם ללוי. אם כי אפשר לומר שכיון שלא מברכים זאת בשבת, סימן שכעין שייך לזמן חול, ולכן כעין שאינו חלק השייך ללוי המובדל מהחול). ואפשר שהיו הברכות האמצעיות כנגד 12 השבטים בצורה כללית, כיון שהאבות מתגלים בבנ"י ולכן נכללים האבות ב12 השבטים. אבל כיון שתיקנו את ברכת למלשינים שהם מוצאים מבנ"י, אז מדגישים את בנ"י והאבות, שהם כנסת ישראל, כדי לומר שהמינים יצאו מכלל כנסת ישראל, ולכן תיקנו נגדם את הברכה הזו, ולכן אז מתגלה 12 כנגד יצחק ויעקב, ואחד כנגד אברהם. ואילו לפני זה היה מחולק לחמש (יחיד) שש (רבים) ואחד (שומע תפילה), שיוצא 'הוא', כרמז שמקשרים בברכות את כל העולם לה'. (אולי גם מרמז לפס': “ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" [דברים לב,לט], שכך בבקשותינו אנו מכוונים לה', שהכל ממנו: '"אני אני הוא" – אני להשפיל ואני להרים' [רש"י]).