פרשת ויקהל - פרשת המקדש

משכן מקדש – ומסירות נפש

הרב ישראל אריאל שליט"א

'ראו קרא ה' בשם בצלאל… מה צורך לחזור להזכיר כאן? אלא שנתן [חור] נפשו להקב"ה. בשעה שבקשו לעשות את העגל עמד חור כנגדם וגער בהם, ועמדו עליו והרגוהו. אמר לו הקב"ה: חייך אני פורע לך! משל למה הדבר דומה? למלך שמרדו עליו לגיונותיו, עמד שר צבאו ונלחם עמהם אמר להם במלך אתם מורדין?! עמדו עליו והרגוהו, בא המלך אמר להם: היכן שר צבא שלי? אמרו לו: הרגו אותו הלגיונות! אמר לו המלך: חייך וחיי! אילו ממון נתת עלי - הייתי פורע לך, עכשיו, כשנתת נפשך עלי - כל בנים שיצאו ממך אני עושה אותן דוכסין ואפרכין. כך חור נתן להקב"ה נפשו במעשה העגל, אמר לו הקב"ה: וכך עשית, חייך, כל בנים שיצאו ממך אני מגדלן בעולם, שנאמר: ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור'.

מאמר זה בתנחומא (ויקהל  ד) בא ללמד תכונה הכרחית המתבקשת באשר לבנין המשכן והמקדש: אלו נבנו תוך מסירות נפש.

הכרזתו של אברהם אבינו בהר המוריה: 'בהר ה' יראה!' לא באה, אלא לאחר מסירות נפשו של יצחק כשפשט צוארו בעקדה על גבי המזבח.

דוד יושב עם שמואל בניות ברמה, בשעה ששאול רודף אחריו, ובמה הם עוסקים? באיתור מקומו המדויק של המקדש העתיד לקום, כמובא בזבחים נד.

כך גם המזבח שנבנה בימי דוד בהר המוריה לא נבנה אלא לאחר ששבעים אלף מישראל מסרו את נפשם במגיפה.

ראשית ימי הבית השני כרוכה אף היא במסירות נפש, שכן, בימי עליית בבל תחילת העבודה ובנין הבית נעשו על ידי קומץ של ארבעים ושנים אלף מישראל. אלו  הקימו את המקדש תוך כדי מאבקים ומלחמות בסביבה, ובניגוד לפקודת מלכי מדי ופרס (ראה ספר עזרא וכן נבואת חגי).

יהודה המכבי ומשפחת החשמונאים לא החזירו את העבודה למקדש אלא לאחר מסירות נפש, כשמרבית בני המשפחה נהרגו במלחמות מתמשכות עם היונים.

אכן, אמרו חז"ל בילקוט שמעוני (כי-תשא רמז שצא) שמקדש אינו נבנה אלא מתוך מסירות נפש: 'כל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן - נתקיימו בידן, ודבר שלא נתנו נפשן עליו - לא נתקיימו בידן: כגון, השבת והמילה ותלמוד תורה וטבילה שנתנו נפשן עליהן - נתקיימו בידן, וכגון בית המקדש והדינין שמיטין ויובלות, שלא נתנו ישראל נפשן עליהן לא נתקיימו בידן'.

יש המצפים לבנין הבית בדרך פלא ובלא מאמץ, אולם מן התורה ומדברי חז"ל הננו למדים, כי בנין הבית כרוך בעמל ויזע, ובמסירות, רק בצירוף כל אלה נבנה המקדש, 'ולא השרה הקב"ה את שכינתו בישראל עד שעשו מלאכה'.