'אמר רבי יוחנן, ואמרי לה במתניתא תנא: מאה ועשרים זקנים, ובהם כמה נביאים, תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר' וכו' (מגילה יז,ב). וכן מובא בפירוט יותר ביר': 'א"ר ירמיה: מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים, התקינו את התפילה הזאת' (יר' ברכות ב,ד). יוצא שבכנסת הגדולה היו מעל שמונים נביאים. אולם מצד שני נאמר ביר' במקום אחר: 'ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה. אמרו: כתיב (ויקרא כז) "אלה המצות אשר צוה ה' את משה" – אלו המצות שנצטוינו מפי משה, וכך אמר לנו משה: אין נביא אחר עתיד לחדש לכם דבר מעתה. ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש לנו דבר? לא זזו משם נושאים ונותנין בדבר, עד שהאיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים' וכו' (יר' מגילה א,ה). יוצא שהיו שמונים וחמשה זקנים ובהם שלושים ומשהו נביאים? ואי אפשר לומר שהיו אלא בי"ד אחר, כיון שבגמ' מובא שכנסת הגדולה כתבו את אסתר: 'אנשי כנסת הגדולה כתבו: יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר' (ב"ב טו,א). אלא שבכ"ז אפשר לחלק בין כתיבת אסתר לבין האישור לכתוב, שאולי את האישור לכתוב נתנו 85 הזקנים לאחר שדנו בזה, אבל את הכתיבה עצמה עשו אח"כ אנשי כנסת הגדולה שהיו 120 זקנים (וראה ב'מועדי ישראל' למרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א, שדן 'מתי נכתבה ונערכה מגילת אסתר', האם ע”י כנה”ג או ע”י מרדכי ואסתר או אחרת). ממילא מובן שנאמר בגמ': 'שלחה להם אסתר לחכמים: כתבוני לדורות' (מגילה ז,א), ולא נאמר ששלחה לאנשי כנה"ג, כי אולי לא שלחה לכנה"ג אלא לחכמים שהיו לפני כנה"ג. אולם בפשטות אין זו ראיה, כי גם לכנה"ג יכלו לקרוא חכמים. אולם אולי אפשר יותר מזה, שכנסת הגדולה לא החלה מיד במספר 120 זקנים, אלא בהתחלה היו פחות – שכשדנו באסתר היו עדיין רק 85, ואז גם כתבו, ומה שנאמר על התפילה שהיו 120 זה היה לאחר זמן, כשקבעו את התפילה. אולם במספר הנביאים זה לא מסתדר, כיון שגם אם נאמר שכל מי שהצטרפו אח"כ היו נביאים, עדיין לא יגיע ממעל שלושים למעל שמונים נביאים (כי התווספו רק 35 זקנים, ואילו בנביאים זה הבדל של כ-50). אלא שאפשר שחלק מה-85 זקנים ניפטרו והוחלפו בידי אחרים שהיו גם נביאים. או שיש כמה רמות של נבואה, ולכן במה שנאמר שלושים ומשהו נביאים זהו בנבואה גבוה, שלזה זוכים פחות, ולכן לא החשיבו את הנביאים שהם רק בעלי רוה"ק, שדרגתה נמוכה מנבואה ממשית ושלמה, ואילו בשמונים ומשהו נביאים החשיבו גם בעלי רוה"ק וכדו'. אולי לכן בגמ' (בברכות) נאמר שהיו מאה ושערים זקנים ומהם כמה נביאים, ולא פורט כמה נביאים, כיון שתלוי על איזה דרגת נבואה מדובר – הגבוה או הנמוכה (נבואה גמורה או רוה"ק). או אולי בהתחלה היו מעט נביאים, אולם אח"כ כשגדלה כנה"ג אז גם מעלתם של חבריה עלה, וכך היו עוד כאלו שהחלו להתנבאות, ולכן כשהיו 85 הם עדיין לא היו נביאים, ולכן לא נספרו כנביאים, אולם אח"כ כשהיו 120 הם כבר התנבאו, ולכן הוחשבו אז כנביאים.