בס"ד

ד"ת  לשבת בשלח  -שירה וטו בשבט התשע"ט  לע"נ יעקב בן סטי ז"ל

" כצפיחית בדבש "

----------------------------------------------------------------------------------------------

אנו נמצאים בשבת שירה בה אנו קוראים את שירת  הים ובד ובד אנו מתוודעים לטעמו של המן במדבר

" והוא  כזרע גד לבן  ,וטעמו כצפיחת בדבש  " ,האם  יש  לנו את האפשרות  לטעום  את טעמו של המן גם בימנו ? למרות שלא  הוכנס לארץ ישראל  ,למעשה  רק  נשארה צנצת  למשמרת בידי משה ..  ואיך מתקשר " זרע גד לבן " לפירות טו בשבט .

בעת  סעודת טו בשבט אנו נברך על כל פרי ופרי , אך הברכה איננה  ברכה "סתם" אלא  יש לה  משמעות מיוחדת עבורנו בכך שאנו   שליחיו של הקב"ה בעולמו כדי להלל את  פרי תפארתו של הקב"ה  .

טעמו של המן כלל את כל הטעמים בעולם , אך איך הדבר למעשה עבד ?

"והוא כזרע גד לבן  וטעמו כצפיחית בדבש "  הכתוב בפרשה  מתאר במקצת את טעמו של המן במדבר שהיה מאכל רוחני  ,כזה שהשביע אמנם את בני ישראל ,אך שוב , היה מאכל רוחני  , אם נבדוק את ה"דבש" שמופיע  בספר " פרי עץ הדר" נראה שהדבש משול  לתורה שנאמר," דבש וחלב תחת לשונך" ,מפורש בשיר השירים רבה," דבש וחלב מה הם מתוקים אף דברי תורה מתוקין  שנאמר " ומתוקים מדבש"  ועוד מוזכר על שלמה המלך שאמר," עשת ספרים הרבה אין קץ" ואומר דבש  מצאת  ,התורה משולה לחבית מלאה דבש אם נתנו לחבית רביעית מים יצאה כנגדה רביעית דבש  ,כך הם, אם הכנסת דברים אחרים בתוך לבך יצאו דברי תורה  ,ועוד שישראל משולים לתמר ודבש שנאמר , " צדיק כתמר יפרח " .

למאכל המן היה  כמו שהזכרנו את כל הטעמים בעולם , מדגים  ודגן  ועד בשר ומטעמים אחרים , בל נשכח את דברי הקב"ה בפרשת בראשית," הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ  זרע זרע לכם יהיה לאכלה"  ,אדם וחוה אמנם לא הורשו לאכל בשר , מה שאין המדובר עלינו [כל אחד לפי בחירתו]  בני ישראל קיבלו את המן מוכן מן השמים , מה שאין אנו  יכולים לקבלו , עלינו   לחרוש, לזרוע, לזבל  ,להשקות , לעדור ,רק אח"כ  , לקצור את פירות עמלינו , נכון ,המלאכה לא קלה  , אבל היא  וכל שלב בה כנאמר בפ"ס, " בזעת אפיך תאכל לחם "  ,למרות שפסוק זה נראה כקללה אם נבדוק בפרשת בראשית הוא ברכה! כל פעולה מבורכת בבירכת   ה" יתברך  , מה שמחדד את הפ"ס שהזכרנו  לעיל .

ארץ ישראל נתברכה בין שלל פירותיה  בשבעת המינים שהם," חיטה שעורה גפן תאנה ורמון  זית  ודבש

,ועוד שנאמר ," ויתן לך אלקים מטל השמים ומשמני הארץ" ," מטל השמים" זו ציון שנאמר," כטל חרמון " ושמני הארץ", אלו הקרבנות ," ודגן" אלו הבכורים " " תירוש אלו הנסכים " ועוד  "מטל השמים" זו מקרא ",ומשמני הארץ" זו משנה ,""דגן "זה תלמוד, "תירוש" זה אגדה ,במדרש  אסתר רבה מוזכר  שישראל משולים לפירות האילן  שנאמר," כי האדם עץ השדה " העץ כדי לצמוח זקוק  לאדמה,  מים ,אויר , אור  השמש , טיפוח וזיבול  , אם נסתכל  גם אנו די דומים ,אנו זקוקים לאותם הדברים כדי לחיות , אדמה כדי להצמיח יבול , מים כדי  להחיות זרע על פני האדמה ,  וגם שהרי התורה משולה  למים וללא מים אין חיים , וכמובן אור השמש   ,יחד עם עליה במעלות התורה  , המן ניתן לישראל  בעת הליכתם במדבר ע"י הקב"ה עצמו  ,והוא כלל את כל הטעמים בעולם , לבני ישראל  לא היה זמן מספיק  כדי לטפח צומח במדבר מה גם שאדמת המדבר לא מתאימה  לכל הגידולים ,עם כניסת ישראל לארץ  המובטחת  פסק המן מלרדת ,אך אין הדבר אומר שהקב"ה זנח אותנו ..  אלא להפך ! שנאמר," שלח לחמך על פני המים ", רבי אליעזר ברבי סימאי פתר באברהם אבינו ,אמר לו הקדוש ברוך הוא ,אתה אמרת " ואקחה  פת לחם" ,חייך שאני פורע לבניך במדבר וביישוב לעתיד לבוא , במדבר שנאמר," הנני ממטיר לכם לחם מן השמים"   ,ביישוב שנאמר, " ארץ חיטה ושעורה" ולעתיד לבוא" יהיה פיסת בר בארץ"[ תהילים עב]הקב"ה נתן לנו את היכולת והזמן כדי שנוכל לטפח לנטוע לזרוע  ולקצור את פירות האילן באדמת הארץ הקדושה ,וכל זה בברכתו יתברך ! אנו גם מברכים על כך , " על המחיה על הכלכלה על הגפן על העץ ופרי העץ" ,טעמו של המן היה כצפיחית בדבש, כפי שהזכרנו  למן היו את כל הטעמים  שאדם יכול להעלות על דעתו ,  אך לבני ישראל עם כל הנוחות היה חסר אז את עמל  אדמת הארץ  ,ושמחה על כל פרי שצומח  לאחר  עמל ויגיעה , כפי שכותב הרב  צבי נריה זצ"ל, "שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו  בגבולנו " ,מבקשים אנו שנכה שורשים באדמה ,שנשוב להרגיש אותה לא רק כבסיס לרגלנו ,אלא גם כמזרימה כוח בעצמותינו כשופעת רעננות בעורקנו" , כפי שהזכרנו לעיל  הקב"ה ברך את האדם בפרשת בראשית," הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע.."  כל הצומח, על כל גווניו הוא  מאת הקב"ה בזמן  שאנו נוטעים  וזורעים את פירות האילן באדמת הארץ הקדושה , לאחר מכן אנו קוצרים את פרי עמלנו תרתי משמע , ומברכים עליו בשמחה את הברכה המתאימה ,אנו למעשה טועמים את טעמו של המן   ממש  ,שכן כל ברכה מעלה ריח ניחוח  לפני הקב"ה כמו הקרבנות במקדש , ומעצם הברכה אנו  מתברכים מפי עליון בכל טוב ! ידוע הוא לכל עשב יש מלאך  " אין לך כל עשב ועשב  מלמטה שאין לו מזל ברקיע  שמכה אותו ואמר לו גדל!  כך גם אנו נתברך בשפע יבולה של ארצנו  ובעליה במעלות התורה והברכה! טו בשבט שמח !

אפשר להעביר הלאה!!