"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ, יט)

ישנם שני סוגי צמחים: "צמחים עלים" - כגון חסה, ויש "צמחי שורש" - כגון תפוח אדמה וגזר.

סוגי ה"צמחים עלים" מתפתחים בשמש ובאוויר, בתנאים טובים. ואילו סוגי "צמחי שורש" גדלים בתוך האדמה, בחושך, ועמלים קשה כדי לחתור להם מקום מחיה, "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א, יב), וכיון שהם גדלים בתנאים קשים, הם חזקים ועמידים.

גם באדם קיימות אותן תכונות. יש אנשים מסוג "עלה", הם זקוקים לתנאים טובים להתפתחותם, הם צריכים להיות בחברה ובסביבה שמתאימה להם, ואז הם פורחים, אך כאשר יש קושי בדרכם, הם נשברים, כי אין להם כוח עמידה.

ויש אנשים מסוג "שורש", שדווקא בתנאים נוחים הם מתבטלים ומתנוונים, ואילו כאשר ניצב מולם קושי ואתגר הם יוצאים לקרב, לוחמים ומתגברים – וכך הם נבנים מתוך המאבק. כמו העץ, שבאין גשם הוא מעמיק שורשים כדי להגיע אל מקור המים העמוקים, ומתוך כך אף הרוחות החזקות אינן מצליחות לעקרו ממקומו.

רוב העצים, בהגיע עונת הסתיו, מנשירים את עליהם ויופיים זמנית נעלם. כל חקלאי יודע כי באותו הזמן כשהעץ נותר ערום מעליו ופירותיו הוא משקיע את כוחו לחזק את השורשים והגזע כדי להגיע רענן לעונת הבשלת הפרי הבאה. כך גם אצלנו - על כל אדם עוברים במהלך החיים עליות וירידות, שמחה ועצב, חושך ואור.

כמו אצל העצים, כך גם בנפש האדם, צריך לדעת - אחרי הירידה באה עלייה. פעם אנחנו למעלה ופעם למטה ואי אפשר להגיע עם הנדנדה למעלה, אלא אם כן נמצאים קודם גם למטה. אנחנו צריכים לזכור בזמנים של צמצום וקושי את העלייה שמחכה לנו, את ההתחדשות והטוב שממתינים, ומתוך כך לדבוק בשמחה בכל עת ובכל ניסיון.

כמובן שחלוקה זו בין בני אדם היא סכמתית, ובכל אדם יש תרכובת של שתי התכונות. מכל מקום, ה"תכונה הצמחית" של האדם מורכבת משני כוחות אלו, "הכח המתרחב והכח הדוחק" (הראי"ה קוק זצ"ל, עולת ראיה ב עמ' רסב): כח ההתפשטות, הנבנה על ידי תנאים סביבתיים טובים, וכח המאבק הלוחם בתנאים קשים, ומתוך כך נבנית אישיות בעלת עוצמה.

ט"ו בשבט מסמל את שיא החורף. החל מתקופה זו הגשמים מתמעטים, הימים מתארכים ולאט לאט מתחילים להתגלות הפרות. דווקא כשהכול קר וריק - יש תקווה.

הרב שלמה חיים הכהן אבינר שליט"א, מהספר: "טל חרמון-מועדים"

ניר אביעד, מתוך האתר: "השבוע בפרשה" - http://nir.benny-aviad.com/