עזרא הסופר (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי איתיאל, 20/12/2018
היום, ט' בטבת, מצויינת פטירתו של עזרא הסופר.
הגמרא משווה בין עזרא הסופר למשה רבינו, ואומרת שהיה ראוי שתינתן התורה על ידו, אך כיוון שמשה קדמו, הוא זכה שכתב התורה ישתנה על ידו.
בתקופת בית ראשון היו כותבים בכתב עברי עתיק, המכונה "כתב דעץ", והשתמר עד היום (בצורה דומה, אך בשינויים קלים) בספרי התורה השומרונים, שלא קיבלו את השינוי שהנהיג עזרא. עזרא תיקן שהתורה תכתב בכתב אשורי, הוא הכתב המרובע הנהוג עד היום. מקור הכתב הוא בארם (המכונה אשור, על שם השלטון הקודם באיזור).
ישנן דעות שונות באיזה כתב ניתנה התורה, בכתב אשורי שנשכח עם הזמן עד שעזרא חידשו (דעת רבי יהודה הנשיא), או בכתב עברי עתיק (דעת רבי יוסי).
אנקדוטה מעניינת היא שהאותיות בלוחות היו חרוטות באבן מצד לצד, ותוך האותיות העגולות עמדו בנס. לפי הדעה שהתורה ניתנה בכתב אשורי, הסמך והמ"ם הסופית עמדו בנס, אך לפי הדעה שהתורה נכתבה בכתב עברי - דווקא האות עין (שנכתבה כעיגול, ומכאן שמה: עין) עמדה בנס (ירושלמי).
מה העניין הגדול בהחלפת הכתב?
בתקופת הבית הראשון היתה התורה נחלת יחידי סגולה, כוהנים בודדים (כך בתקופת יאשיהו לא מכירים את התורה ונדהמים למצוא ספר תורה בבית המקדש). עזרא ערך מהפכה של הנגשת התורה לכל. אפשר לומר שעזרא שבר את הקפטיליזם התורני לטובת סוציאליזם תורני. בתקופת הבית הראשון היו הכוהנים בקיאים בכל התורה, ובתקופת בית שני - כולם יודעים משהו מהתורה.
בספר עזרא מתואר כיצד ערך מעמד כריתת ברית כללית בין העם לה' על שמירת המצוות, קרא לפניהם בתורה (כשהוא מחדש להם מצוות בסיסיות שהם לא הכירו, כמו ראש השנה). הקריאה נעשתה בצורה שכל העם יבין, גברים ונשים, תוך העמדת אנשים שיבארו לעם את הפסוקים, והקריאה מתוארת: "מפורש ושום שכל ויבינו במקרא".
תקנות נוספות שתיקן עזרא מובאות בגמרא, ביניהם חיזוק תקנת משה רבינו לקרוא בתורה בציבור בכל שבת, שני וחמישי, זאת בכדי שלא יעברו שלושה ימים ללא תורה.
מגמה זו של שיתוף כלל העם בקיום התורה ניתן לראות בצורת בניין הבית על ידיו. בעוד בתקופת הבית הראשון הקמת הבית ותחזוקתו השוטפת היו בעיקר על המלך, בבית שני הבניין נבנה על ידי העם, וגם תחזוקתו נעשתה בתורנות של הבאת עצים בין המשפחות העולות.
לפי זה אפשר להציע לגבי שינוי הכתב:
הכתב האשורי שימש באותה תקופה הכתב הבינלאומי (בדומה לאנגלית היום). שינוי הכתב נועד בכדי להנגיש את התורה לכלל העם, זאת ע"י כתיבתו בכתב המוכר לכל. בכך דומה עזרא למשה רבינו שהביא את התורה לכלל ישראל, ואילו עזרא הנגיש אותה בפועל לכלל העם.
בימינו אנו שוב זוכים למהפכה בהנגשת התורה. בדור הקודם, כדי ללמוד תורה היה צריך להיות מבוגרי הישיבות, היודעים ארמית ובקיאים בסגנון ובצורת ההתבטאות הלמדנית. כיום לעומת זאת, יש מהדורות גמרא מפורשות ומתורגמות ברמה השווה לכל נפש, ספרי "צורבא" ללימוד הלכה מונגש ושאר ספרי עזר בכל חלקי התורה. כמו כן יש מגוון עצום של שיעורים, בכל רמה ומגוון שפות. והמפליא ביותר: על ידי רשת האינטרנט - אפילו לא צריך לצאת מהבית! הכול נמצא בטלפון, במחשב ובאפליקציה! וכך אנו רואים את רבבות אלפי המצטרפים ללימוד דף יומי, פרק תנ"ך יומי ושלל שיעורי תורה נוספים.
שנזכה לדבוק בדרכיו של עזרא הסופר, להגדיל תורה ולהאדירה!
בתמונה:
מטבע שקל חדש, עליו מוטבע כיתוב ממטבע עתיק. שימו לב לאותיות בצד בכתב עברי עתיק: "יהד" (מלכות יהודה). אמנם המטבע מתקופת בית שני, בה כבר נהג השימוש בכתב האשורי, אך על המטבע נכתב בכתב העתיק. מסתבר שרצו ליצור זיקה היסטורית לממלכת יהודה מבית ראשון, ולכן השתמשו בכתב העתיק. כך גם על מטבעות בר כוכבא הוטבע בכתב עתיק "לחירות ירושלם".
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
David (21/12/2023)
איפה התמונה?
