דבר תורה  לאור המקדש

פרשת ויחי - פרשת המקדש

ויעשו לו בניו כן כאשר צום

הרב ישראל אריאל שליט"א

נשיאת ארונו של יעקב בדומה לנשיאת ארון ה' - במחנה שכינה, לויה, וישראל

רש"י כותב שהיה צו מיוחד של יעקב כיצד ישאו בניו את ארונו לחברון. ומקור דבריו בבמדבר רבה ב, ח. זה לשון המדרש: 'כיון שבא אבינו יעקב ליפטר מן העולם קרא לבניו… אמר להם כשתטלו אותי - ביראה ובכבוד לוו אותי, ולא יגע אדם אחר במטתי ולא אחד מן המצריים… אמר להם: בני יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, ראובן ושמעון וגד - יטענו מטתי מן הדרום, אפרים ומנשה ובנימין - יטענו מן המערב, דן אשר ונפתלי - יטענו מן הצפון. יוסף אל יטען שהוא מלך - ואתם צריכין לחלק לו כבוד, לוי אל יטען – למה? שהוא טוען את הארון, ומי שהוא טוען ארונו של חי העולמים אינו טוען ארונו של מת. ואם עשיתם וטענתם את מטתי כשם שצויתי אתכם האלהים עתיד להשרות אתכם דגלים'.

'לוי אל יטען!' זאת למה? והיינו מצפים לשמוע… בגלל מעשה שכם! והנה דווקא לוי קיבל שכר מיעקב על קנאתו קנאת ה' צבאות בשכם, וקבע אותו יעקב כשבט הנושא את ארון ה'.

בצווואתו זו קבע יעקב את סדר מסע המחנות במדבר, מחנה שכינה במרכז, שבט לוי הם נושאי הארון והמשכן, ושנים עשר שבטים מקיפים את הארון בסדר ומשטר כבעת הליכתם במדבר.

בכך, הטמיע יעקב בלב בניו את האמונה, כי עתידים הם להגיע לסיני לקבל את מצות בניית המשכן וכך לנוע במסעם לארץ ישראל.