פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן.

 מאת: אהובה קליין.

פרשה זו נקראת בשם "ויחי"- זאת למרות שהתורה  מתארת לנו את ימיו האחרונים של יעקב אבינו ,כיצד יוסף מקיים את שבועתו לאביו - קבורתו  במערת המכפלה, את ההספד והלוויה המכובדת לה זכה יעקב בעת פטירתו ואת הסכמתו של פרעה לקבורת יעקב בארץ כנען- חברון- מערת המכפלה.

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:  רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.  וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים.  יוַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.   וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   [בראשית  נ, ו- ט"ו]

השאלות הן:

א] מדוע התיר פרעה ליוסף ואחיו לצאת ממצרים לקבור את אביהם?

ב] באיזה אופן נערכה הלוויית יעקב?

ג] כיצד מתוארת חזרת יוסף ואחיו למצרים?

תשובות.

פרעה נענה לבקשת יוסף לקבורת יעקב בכנען.

רש"י מסביר: פרעה אישר ליוסף לצאת את גבולות מצרים- במטרה לקבור את יוסף בכנען- מערת המכפלה.

א] מהטעם שיוסף נשבע לאביו לקברו בכנען- חברון - מערת המכפלה.

ב] ירא  היה  פרעה לומר ליוסף: "עבור על השבועה" זאת כדי שלא יאמר לו יוסף:  אם כן אעבור גם אני על השבועה שנשבעתי  לך: שלא אגלה למצרים על לשון הקודש שאני מכיר בנוסף לשבעים השפות של שבעים אומות העולם. ואילו  אתה אינך יודע את השפה הזו, [מסכת סוטה דף ל"ד]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] אומר על  הפסוק: וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה"

תמוה שיוסף במעמדו הרם במצרים, אינו ניגש באופן ישיר אל פרעה לבקש את רשותו לצאת ממצרים אל ארץ כנען כדי לקבור את אביו? כנראה שיוסף לא היה בטוח לגמרי שבקשתו תתקבל ולכן פנה באופן עקיף, קל יותר לשני הצדדים להתעלם מסירוב שניתן באמצעות  צד שלישי, הדבר נבע מהשנאה של המצרים כלפי  זרים ,הם לא אהבו את העובדה שאיש עברי  עומד בראש המדינה וקבורת יעקב הזכירה להם את מקום מוצאו של יוסף.

הלוויית יעקב.

רש"י מסביר:  מהו מקום המספד שכולם ספדו ליעקב, כפי שנאמר: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם"  ונשאלת השאלה מה משמעות שם המקום הזה?  רבותינו דרשו [מסכת  סוטה] שהמקום נקרא כך על שם המאורע שאירע באותה השעה - לפי שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה כנגד בני יעקב, אך היות וראו את כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, מתור כך הבינו  את גדולתו וכבודו של המת, עמדו כולם ותלו בארון גם את כתריהם לכבודו והקיפוהו בכתרים - עד שהיה נדמה הארון כגורן המוקף קוצים.

מי שנשא את ארונו של יעקב- היו אלה בניו ולא בני בניו, היות וכך ציווה אותם יעקב בחייו: שלא יישאו את ארונו - לא איש מצרי ולא בני בניו ,אלא הבנים לבדם וקבע להם לכל אחד מהם מקום מיוחד לנשיאת מיטתו: שלושה לצד מזרח וכן הלאה, שלושה בנים מכל צד של ארבע רוחות השמים.

הדבר היה כמו סידרם של השבטים במסע המשכן בעת שהייתם במדבר- במחנה  הדגלים שהיו חונים סביב המשכן – שלושה שבטים מכל צד ,באופן זה עמדו גם כאן ואילו יוסף ולוי שלא חנו סביב המשכן לא נשאו את מיטתו של יעקב ,כי כך הורה יעקב: לוי לא יישא את ארונו - כי הוא עתיד לשאת את הארון במדבר ואין ראוי שיישא את מיטת המת ואילו יוסף לא יישא את מיטת אביו -מהטעם שהוא במעמד  של מלוכה ואחיו  חייבים  לכבדו. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם של יוסף ולוי לשאת את המיטה במקומם.

לכן נאמר בציווי חניית המשכן: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ". [במדבר ,ב, ב] מכאן, שבאות  ובסימן שמסר להם אביהם- יעקב, לשאת את מיטתו באותו אופן יהיו בעתיד חונים סביב המשכן במדבר.

רבינו בחיי מבהיר: כי ט' כיתות עלו  לקבור את  יעקב:

א] יוסף בעצמו.

ב] כל עבדי פרעה- אלו השרים.

ג]  זקני ביתו,

ד] כל זקני ארץ מצרים,

ה] כל בית יוסף, אשתו שפחותיו בניו ועבדיו.

ו] אחיו כולם.

ז] בית אביו הגדולים חוץ מהטף.

ח] "ויעל אתו גם רכב.".

ט]  "גם  פרשים".

ומדוע עלו איתם גם הרכב וגם הפרשים? התשובה לכך: כדי להישמר בדרך מעשו ובניו שלא יעכבו  את הקבורה , היות ויוסף  הכיר את לב הזדון שלהם.

כמו שכתוב בספר: "יוסף בן גוריון"- כי בנו של אליפז בן עשיו- ארב להם בדרך והתקוטט איתם עד שערכו מלחמה ויד  יוסף גברה עליהם ותפס אותו עם  מבחר מהגיבורים שלו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו - בבית האסורים עד מותו של יוסף, ורק במות יוסף ברח משם והלך לארץ כנפי"א ומלך על  הכותים ברומי - בסוף מלך על ארץ יון ואיטליה והוא היה המלך הראשון ברומי, ובנה את ההיכל הראשון ברומי. מלבד הרכב והפרשים שליוו את יעקב עלו גם אנשי מלחמה, כגון חיילים ושומרים להילחם כנגדם.

רבינו בחיי אומר על: "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד"- יתכן שהצטרפו ללוויה גם מחנה עליונים, היינו – מלאכים שבאו לשמור על יעקב במותו- כפי ששמרו עליו בחייו.

יוסף ואחיו שבים למצרים.

רש"י שם לב להבדל בסדר המלווים את יעקב בדרך לכנען ובין התיאור שלהם כאשר הם שבים למצרים.

כאשר חזרו למצרים הקדים הכתוב את יוסף ואחיו  קודם המלווים המצרים שהלכו איתם ואילו כאשר הלכו ממצרים לכיוון כנען הקדים הכתוב ומנה תחילה את המלווים המצריים העולים איתם לפני אחיו "וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם".  ורק אחר כך נאמר: " וְכֹל בֵּית יוֹסֵף", ומה הסיבה לשינוי הזה? התשובה: שבהליכתם לכנען לא נהגו המצרים כבוד בבני יעקב  להקדימם לפניהם, והלכו המצרים בראשונה ,אבל כאשר שבו למצרים מהלוויה של יעקב היות וראו המצרים את הכבוד שחילקו מלכי כנען - לאביהם בגורן האטד ששם  תלו את הכתרים שלהם על ארון אביהם-יעקב,, לכן עכשיו כאשר שבו למצרים  נהגו ביוסף ואחיו כבוד להקדימם לפניהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנו קשר מדהים בין לווייתו של יעקב לבין סדר חניית בני ישראל במדבר.

יעקב ראה ברוח הקודש  כיצד ובאיזה אופן יחנו הצאצאים - במדבר ולכן  נתן  לבניו הוראות  מדויקות כיצד   ילוו  אותו    משפחתו בדרכו האחרונה .