"וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" (בראשית מב, ו)

בתהליך גאולת ישראל מופיעים שני משיחים: משיח בן-יוסף ומשיח בן-דוד. הצורך בשני משיחים מבואר במאמרו של הרב קוק זצ״ל "המספד בירושלים":

"וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם... אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה... ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי, והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים, לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ב"ה בעולמו כן, הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות: הכוח המקביל לערך הגוף האנושי, השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצוינים בהן, להיות עם קדוש לה' אלוקי ישראל, ולהיות גוי אחד בארץ לאור הגויים, והצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שווים להם בגופניות כאשר האדם שווה בכוח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם... מצד תורת ה' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש. והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל... יוסף ויהודה. וכמו בתחילה, מעשי אבות סימן לבנים: יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר... והיה נבלע בין האומות, וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו... ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד, "היתה יהודה לקדשו"... והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה... וע"י קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים, החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו".

הקב״ה הכין בישראל שני כוחות:

א. יוסף הוא הכוח הגופני/חומרי - יוסף הוא איש המעש. זהו הכוח הפועל לטובת שכלולה החומרי של האומה, בנייתה והתבססותה. יש בו צורך, משום שלהיות עם קדוש ל-ה׳ אלוקי ישראל ואור לגוים צריך יסודות מוצקים.

צריך לדעת וחשוב להדגיש שביוסף הייתה קדושה גדולה בפני עצמו ומתוך כך הוא בעצמו יכול היה להתמודד עם הקשיים הרוחניים שהיו במצרים, כמו שמעיד המדרש (פרקי דרבי אליעזר, לט) על צדקתו של יוסף: ״שרתה רוח הקודש על יוסף מנעוריו ועד יום מותו, והייתה מנהגת אותו בכל דבר חוכמה״.

ב. לעומת זאת יהודה הוא איש הרוח, הכח הנשמתי/רוחני - זהו הכוח הפועל לטובת שכלולה הרוחני והקדושה של האומה, ויהודה מייצגו (תהילים קיד, ב): ״הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ״.

בחומש בראשית מסופר שלאחר המפגש עם יוסף, יעקב אבינו שלח את יהודה לגושן (מו, כח): "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה", פירש רש"י: "לְהוֹרֹת לְפָנָיו" - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה.

הרב קוק זצ"ל כותב שההבדל בין שני הכוחות הוא: שבכוח הגופני יש שוויון בין כל עמי העולם, אבל הכוח הרוחני - מיוחד הוא לישראל בלבד – "מצד תורת ה' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש".

מהו בעצם העם האידיאלי?

בכל אדם יש גוף ונשמה וכך גם במלכות ישראל: הנשמה היא כוחו של בית יהודה, ואילו הגוף הוא כוחו של בית יוסף.

כאשר שני הכוחות האלו מגיעים לרמתם האידיאלית, העם מגיע לרמתו כעם מושלם. אך הרב קוק זצ"ל מאיר ההערה חשובה: "ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה... וע"י קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים".

במהלך תולדות עמנו, ענף עץ יהודה וענף עץ יוסף התפצלו. הנביא יחזקאל מתאר איך לעתיד לבוא יתקבצו שני בתי המלוכה ויהיו לבית אחד (יחזקאל לז, טו-כז):

"וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר: וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה... וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף... וְקָרַב אֹתָם... וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי... וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם לְמֶלֶךְ וְלֹא יִהְיוּ עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד... וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹוקים... וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם... וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם... וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם וְנָתַתִּי אֶת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם... וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם".

אבישי פרינץ, מתוך האתר: "אסיף" - http://asif.co.il/ (מתוך כתב העת "מאורות אמנה")