פרשת וישב - פרשת המקדש

 

דרכו של יוסף אל המלוכה

 

הרב ישראל אריאל שליט"א

 

 

יוסף במצרים - והסכנה היום יומית שנשקפה לחייו

ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים" (בראשית לט, א). הביטוי 'שר הטבחים', מתורגם בתרגומים: 'רב קטוליא', או 'רב ספוקלטוריא', כלומר, שר הממונה על ההוצאה להורג מטעם פרעה מלך מצרים.

העובדה שיוסף בירידתו למצרים נקלע לבית שר הטבחים, יש בה כדי לעורר חלחלה, שכן, משמעות הדבר, שהוא נתון בסכנת חיים כבר מיומו הראשון.

מהמשך הכתובים אנו למדים, שפוטיפר הוא גם הממונה על בתי הסוהר של המלכות. מכח זה מעביר פוטיפר את יוסף מביתו אל כותלי בית הסהר עד סוף ימיו, כעונש על התנהגותו בפרשת אשת פוטיפר. כן נראה, שהוא גם האיש אשר מכח תפקידו, הוציא להורג את שר האופים ותלה אותו על עץ, זאת, בעוון העובדה, שלא הקפיד די הצורך על אנשיו, ונמצא בלחם המלך גרגיר חול או אבן.

הימצאותו של יוסף בבית שר מצרי, המופקד על ההרג במצרים ועל ביצוע עונשי המאסר בבתי האסורים, ממחישה בפני המעיין בפרשה זו, את הסכנה היום יומית שריחפה על ראשו של יוסף בשביו ובגלותו.

 

פוטיפר שר הטבחים - והתנהגותו התמוהה מול האשמה החמורה של אשתו

כאן המקום לשאלה: מדוע בחרה ההשגחה העליונה להעמיד את יוסף, נער עברי, רך בשנים, בודד וזר לסביבה המנוכרת - מול סיכון כה חמור? זאת, מלבד המבחן המוסרי הקשה, הצפוי לו בבית פוטיפר?

התנהגותו של פוטיפר שר הטבחים מול האשמה החמורה שהטיחה אשתו ביוסף, אף היא מעוררת תמיהה, שכן, בהיוודע לפוטיפר מעשה הנבלה של יוסף "חרה אפו" - ככתוב. ואכן, היו לו כל הסיבות לכעוס; האיש אשר הופקד על כל אשר בבית, ואשר ניתן לו כל האמון, מעל בתפקידו וניצל את מעמדו להתאנות לאשת השר, היש פשע גדול מזה?!

מול אשמה זו, היה צריך שר הטבחים להורות מידית על הוצאתו של יוסף להורג, וזאת, קבל עם ועדה, למען ישמעו כל עבדי מצרים המשרתים את אדוניהם ויראו?!

מפרטי המעשה בתורה נראה, שלא רק שפוטיפר לא הוציא פסק דין מות על יוסף, אלא אף מעלה אותו בדרגה. שכן, במקום התפקיד הצנוע של ניהול משק הבית בבית פוטיפר, נותן פוטיפר ליוסף תפקיד רב אחריות כסוהר בבית הסוהר.

לא זו אף זו, יוסף נשלח לבית הסוהר החשוב של מצרים, לטפל באסירי המלך כמו שר המשקים ושר האופים הממתינים שם לגזר דינם. מן הפסוקים עולה, שבעוד שאסירי המלך הופקדו בבית הסוהר תחת פיקוח ומשמר כבד, ככתוב: ויתן אותם במשמר לא כן יוסף, עליו נאמר: "ויתנהו אל בית הסוהר". 'נתינה' זו ענינה אחראי על האסירים ככתוב שם בהמשך: "ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסוהר". הווה אומר, יוסף נשלח לבית הסוהר לא כאסיר אלא כסוהר אמנם בהיותו עבד שנקנה בכספי אדוניו, לא היה יוסף בן חורין לצאת מבית הסוהר ולהתהלך חפשי, אך עם זאת, יועד לו תפקיד כממונה על הטיפול באסירים.

שבת שלום