מכירת הבכורה ליעקב.

שיר מאת: אהובה קליין ©

עשיו שב לאוהלו

יגע מותש בנשמתו

איש ציד - בפיו ובידיו

שופך דמים מרבה כזב.

 בכיסאו יושב ושוקע

 רעבונו שואף להשביע

 ריח  נזיד העדשים

באפו כקטורת בשמים.

מבקש שילעיטוהו כבהמה

אכילה גסה ומבישה,

 מה לו ולבכורה?

מתעב עבודה טהורה.

מהרהר בהנאת הרגע

הרוע אצלו בטבע

על הבכורה  חיש יוותר

לנזיד העדשים מיד יתמכר.

הערה: השיר בהשראת פרשת: תולדות [חומש בראשית]