"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג, א)

הביטוי "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" שבסוף פסוק א' נראה מיותר לגמרי לאחר שהפסוק פותח "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה". חז"ל והמפרשים עסקו בייתור זה, ונעיין בפירושו של רבי יעקב צבי ישורון מֶקְלֶנְבּוּרג שהיה רב ופרשן התורה בגרמניה, ונודע בזכות פירושו לתורה בספרו "הכתב והקבלה":

"שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. התעוררו המפרשים על יתור מאמר זה אחר שכבר הקדים "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה". ונראה לי שיודיענו בזה מעלה גדולה ונפלאה של שרה אמנו, וזה: האדם למעלתו על כל הנבראים מצד הרכבתו מחומר העפר והנפש הרוחני, יש לו מעלה עליהם מצד הנהגתו את עצמו. כי כל ברואי מטה אינם חיים רק חיי גשמי, והברואים העליונים חיים הרוחני לבד, אבל האדם מיועד כל זמן היותו לחיות חיים כפולים, חיות גשמי וחיות רוחנית... ושני מיני החיים האלה המיועדים לכל אדם מצד היותו מובחר הבריאה, צריכים להיות אגודים אחוזים ונצמדים יחד לא יתפרדו לעולם, כי גם בעסקו בענייני צרכי גופו לא יהיה תכלית המכוון ממנו רק צרכי עולם הזה, אבל צריך שיתלוה אליו תועלת רוחניותו ונפשו שהם חיי עולם הבא. כי אם תהיה עסקו באכילה שתיה והליכה וישיבה וקימה ותשמיש ושיחה לצרכי גופו לבד להנאת עצמו ולהשלמת חפצו ותאוותו לבד, הנה הוא מתדמה אל הברואים הפחותים ממנו במדרגה, אל הבהמות וחיות שאינם מתעסקים רק בצרכי גופם לבד... מבואר מזה כי האושר האמיתי לאדם הוא בהיותו חי חיים כפולים, חיי הגוף עם חיי נפשי, מתעסק בענייני גשמי בכוונת תועלת רוחני, ועל דרך זו הוא חיי עולם הזה מצורף עם חיי עולם הבא".

הביטוי הנראה מיותר, "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה", מלמד על מעלתה של שרה. כיצד? לפני ש"הכתב והקבלה" מגיע לתשובה שהוא מציע הוא מקדים ומסביר דברים כלליים, שהאדם בניגוד לכל הנבראים מיועד לחיות חיים כפולים, חיים גשמיים וחיים רוחניים. "הכתב והקבלה" אומר לנו, שהחיים הכפולים של האדם צריכים להיות "אגודים אחוזים ונצמדים יחד לא יתפרדו לעולם", שלא כמו הבהמות והחיות שעוסקות רק בצורך גופן הגשמי, צריך שהאדם גם כאשר הוא עוסק בצורך גופו "יתלוה אליו תועלת רוחניותו ונפשו... חיי עולם הזה מצורף עם חיי העולם הבא" - זהו "האושר האמיתי לאדם".

לאחר דברים כלליים אלה של "הכתב והקבלה" הוא חוזר לעניין שרה אמנו:

"וזהו שהעידה התורה על שרה אמנו שבכל משך זמן עמידתה בארץ, הַנְּשַׁמָּה הלזו, היתה חיה חיים כפולים הנזכרים, וזהו שאמר הכתוב 'שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה', רוצה לומר שלא היתה חיותה חיות גופי לבד, אבל היתה מצורף אליו גם חיות הרוחני".

מאה עשרים ושבע שנותיה של שרה אמנו היו שני חיים, חיים כפולים, חיים של גשמיות וחיים של רוחניות, חיים של עולם הזה וחיים של עולם הבא. לפי פירוש זה אין ייתור בפסוק הפותח את פרשתנו. "שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" מוסיף את ההיבט האיכותי של חיי שרה.

הרב כרמיאל כהן, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים", www.ybm.org.il