"אמר לו (הקב"ה): הרבה נימין בראתי באדם, וכל נימא ונימא בראתי לה גומא בפני עצמה, שלא יהו שתים יונקות מגומא אחת".

(בבא בתרא, דף טז, עמוד א)

מהגמרא הנ"ל מורה מהר"ל לאדם לקח ומוסר (נתיבות עולם, פרק ג):

"מי שמתפשט בכוח שלו יותר מן הראוי ונכנס לגבול אחר בכוח שלו, נקרא רשע! כי ה' יתברך ברא את האדם וחילק פרנסה לכל אחד ואחד, ולא ברא השם יתברך שיהיו שנים מתפרנסים מדבר אחד רק שיהיה לכל אחד פרנסה מיוחדת, ואפילו שתי שערות אינן מתפרנסות ממקור אחד, ואם השם יתברך נתן לכל שׂער ושׂער יניקה בפני עצמה, כי ה' סידר לכל אחד ואחד את שהוא ראוי לו ואין אדם נוגע במוכן לחברו אשר סידר לו ה' ".

במדרש זה ובמקומות נוספים, מבטאים חז"ל את חומרתו של עוון הגזל, עד שאמרו שהגזל הוא המקטרג על האדם יותר מכל העוונות (קהלת רבה א, יג): "דאמר ר' שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן: משל לסאה מלאה עונות (סל מלא עוונות) מי מקטרג בראש כולם, זה גזל".

מדוע כה חמור עניינו של הגזל? הגזל מנוגד לסדר שבמציאות. שייכות הממון לאדם איננה מקרית וחיצונית, אלא קשורה קשר עמוק לתפקידו של האדם בעולם. משום כך יש חשיבות רבה לעובדה שרכוש מסוים שייך לאדם זה ולא לאדם אחר. הגוזל אינו מכיר בכך. לדידו אין כל משמעות למקום בו נמצא הרכוש, והוא מבין כי כל העולם נמצא לשימושו ולהנאתו. זוהי תפיסת עולם מקולקלת, הכופרת בסדר החברתי והקנייני. הגוזל לוקח את הרכוש ממקום הראוי לו מצד תפקידו בעולם, ומביאו למקום שאינו ראוי.

הגמרא אומרת (סנהדרין, דף ח, עמוד א): " 'כי המשפט לאלקים הוא', אמר רב חמא ברבי חנינא: אמר הקב"ה, לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון ונותנים לזה שלא כדין, אלא שמטריחין אותי להחזיר ממון לבעליו".

הממון שאיננו במקומו "תובע" הוא את תיקונו ללא הרף באופן פעיל, ועל כן מקטרג הוא בראש כל העוונות.

חז"ל מעמיקים עוד בעניין הגזל, ובכמה מקומות הם מתבטאים על עבירות שונות שהן כגזל:

"ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום, שנאמר 'בקש שלום ורדפהו', ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן" (ברכות, דף ו, עמוד ב).

"אמר רבי חנינא בר פפא: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה" (ברכות, דף לה, עמוד ב).

הצורה הבסיסית בה מופיע גזל הוא בענייני ממון, אך הוא מתרחב לכל דבר בו משתמש האדם שלא כראוי לו, כגון מי שחברו אמר לו שלום והוא לא החזיר לו שלום בחזרה, וכגון מי שנהנה מן העולם הזה בלא ברכה.

גזל הוא בנין אב לכל העוונות, ולכן מקטרג הוא בראש כולם. כל עבירה היא גזל - בהיותה שימוש בכוחות שנתן הקב"ה לאדם שלא למטרתם ולייעודם.

הרב מנחם ויצמן, מתוך האתר: ישיבת ההסדר מעלות יעקב - www.yesmalot.co.il

"ותן חלקנו"