המשנה במסכת פאה אומרת: "אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה".

בשבוע שעבר התחלנו לקרוא על אברהם אבינו. דמותו המיוחדת של אברהם לימדה אותנו כמה הוא היה איש חסד גדול ואמיתי. מצד אברהם לא היה שיעור, כפי שכתבה המשנה, למידת החסד שלו. הוא גמל חסדים לסובבים אותו וגם לרחוקים יותר ללא מידה כלל וכלל.

בתחילת הפרשה מספרת לנו התורה על אברהם היושב בפתח אוהלו ומחפש אורחים על מנת להכניסם לביתו ולארחם, וכל זאת אחרי שפרשה הקודמת אברהם ערך לעצמו בגיל מבוגר מאוד ברית מילה. אברהם, למרות הכאבים העזים והשמש הקופחת, לא נרתע ולא מתייאש וכאשר רואה הוא שלוש דמויות בסביבת האוהל הוא רץ אליהם כדי לקבלם. גם כאשר הם באים אליו הוא טורח עבורם ומשקיע את כל מרצו כדי שיזכו באירוח הטוב ביותר והוא אף רותם למצווה החשובה את שאר בני הבית, וכל זאת ברוח גדולה של התלהבות שבא לידי ביטוי בזריזות ורצון להיטיב עימם. 

בהמשך הפרשה גומל אברהם חסד גדול עם אנשי סדום כאשר הוא נלחם עבורם כמה שיותר מול ה' ומתווכח איתו בדין ודברים על מנת לנסות לשכנע את ה' שמא אולי יש צדיק אחד בעיר ובעבורו ימנע ה' מלהפוך את העיר סדום כולה. 

כזה היה אברהם שמידת החסד אצלו הייתה ללא גבול או כמות. אברהם עצמו מתגלה לעולם כמהפכן ובהמשך כאיש עשייה, צדק, בעל צאן רב, חסד ואף כאיש צבא במלחמת ארבעת המלכים מול החמישה בגיל מבוגר יחסית. אנו נחשפים לסיפוריו הרבים דווקא בחלק הסופי של ימי חייו מה שמעיד בפנינו שאולי גילו היה מתקדם אך רוחו הייתה צעירה חיה ובועטת וכוחותיו רבים ולניסיון חייו לא היה תחליף. 

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

הפאה,הביכורים,הראיון,גמילות חסדים,תלמוד תורה,אברהם אבינו,איש חסד,התלהבות,ברית מילה,