בין כיכר לכיכר- ימי בחירות 

בתחילת השבוע התכנסו רבים להשתתף באזכרתו של ראש הממשלה הנרצח- יצחק רבין ז"ל.
האווירה הייתה מתוחה לקראת יום זה כמדי שנה, ורבים עסקו בשאלה 'מי רצח את יצחק רבין?'
זהו יום שבו אנשים קמים על צד שמאל ומתחילים לדבר לרעה על הצד השני.

כששאל אותי אדם- 'מי אתה חושב שרצח את רבין', עניתי לו שאם הוא יחפש בוויקיפדיה הוא וודאי ימצא ש'כל הדתיים רצחו את רבין', אבל אני חושב שהוא נרצח בידי איש ימני, אבל זה בכלל נעשה ביד שמאל'.

הגמרא בסוף מסכת תענית מתארת את הצדיקים היושבים במחול-במעגל ומצביעים על השם ואומרים 'זה אשר קיווינו לו'. יש משמעות למעגל, שבו אין רדיוס קרוב ושייך יותר לאמצע מאשר הרדיוס שמקביל אליו או מולו.

רצח רבין והאזכרה שלו נעשים בכיכר כמשל, שאין מישהו פחות או יותר אשם במצב, אלא כולנו בכיכר-במעגל מצביעים בשווה על האשם, וכל שנותר לנו יחד לעשות זה לחשוב איך דבר כזה לא יקרה עוד.

בפרשתינו, אברהם אבינו עומד באהלו והקב"ה ניגש אליו ומודיע לו על החרבת סדום ועריה, על מנת שאברהם אולי  יוכל לבקש על הצלתם.

מעניין, גם המלאכים שבאים לסדום, כתוב עליהם "ויבואו שתי המלאכים סדומה בערב..", ורש"י מתקשה כביכול- 'האם נגמרו כל הכרטיסים ברכבת הקלה שהם באו מאוחר מחברון? ועונה- "מלאכי הרחמים היו, וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סנגוריא".

אך את ההשחתה לא ביצעו המלאכים בערב בכלל, אלא "וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט...". מדוע חיכו לבוקר? מסבירים אור החיים והשפתי חכמים  שלוט דיבר בשבחם של אנשי סדום כל הלילה ובכך ניסה להצילם, וכדברי רש"י- "שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות", וכשלא הצליח הוא ואברהם לסנגר, ניתנה הרשות למשחית להשחית. אך מדוע התמהמהו כל כך?

גם כשברור לי שיש רוע אצל האחר, וכשסרן השמועות מפיץ על רשימת בחירות כזו או אחרת, שאצל ההוא יש רפורמי, ואצל ההוא יש פעיל חברתי לצורך הבחירות, או שסתם 'פנים חדשות באו לכאן' לגרוף עוד קולות- אני עדיין לא מקבל זאת כעובדה, אני שומר על אוזניי ועיניי מלהסכים, ובמקום זאת- אני בוחר לעסוק 'כל הלילה', גם אם הכל נראה שחור- בלהמליץ טוב. מדוע?

כי "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" (גמרא קידושין)-עדיף להיות ביחד מלהישאר לבד.

אם כל אחד מדבר על השני רעה, ומקצין באומרו שהניצבים מולו אינם מלח הארץ אלא קרובים יותר להיות קציני סדום- זה מפריע גם לאברהם אבינו, זה מפריע גם למי שיודע שאצלו יש טוב יותר, כי הוא חושב לעצמו "אולי לא עשיתי מספיק כדי להיות ענייני, כדי להגן על האחר מפני השמועות שרודפות אותו", ובחרתי לתת לשני ליפול בבור במקום לעלות על גבעה.

לוט מודה שהוא לא מושלם, וכלום הוא לעומת אברהם. כן, אותו לוט שבתחילה אמר 'אי אפשי לא באברהם ולא באלוקיו', ואי אפשר שלא לקרוא משפט זה בצורה שלילית (כך הפשט), אומר "כשהייתי אצל אנשי סדום, היה הקב"ה רואה מעשיי ומעשי בני העיר והייתי נראה צדיק וכדאי להינצל, וכשאבוא אצל הצדיק, אני כרשע. כפי שאמרה האשה הצרפית לאליהו 'כי באת אלי להזכיר את עווני'- עד שלא באת אלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עמי, ואני צדקת בינהם, ומשאתה אצלי, לפי מעשיך אני רשעה"- דברי רש"י.

שבוע זה מסתובב בין כיכר לכיכר, בין כיכר רבין לכיכר סדום, בין ניסיון למצוא את האשם ברצח הראש, לבין הניסיון למצוא את האשם ברצח הלב, אנשי סדום שזלזלו בשכבות הנמוכות בחברה.

בעזר ה', שנזכה לראות את המסובב בתוך הסביבה, להאמין שעם כל ההשתדלות והעשייה, בסופו של דבר "לב מלכים ושרים ביד ה'', וכל שנותר לנו לעשות זה לקדש שמו, ולפעול שיהיה טוב לרבים.