פרשת וירא - פרשת המקדש

אבות האומה יושבי אהלים – מדוע?

הרב ישראל אריאל שליט"א

          בבראשית (יח, א) נאמר: 'ויֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם… וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל'. הדבר תמוה, שאברהם גם בהיותו בן כמאה שנה מתגורר עדיין באהל. בהעדר בית, אפילו את אורחיו הוא מושיב תחת העץ בחוץ, ככתוב: 'וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ'.

לעומתו, לוט, כשהוא מקבל אורחיו נאמר בו: (בראשית יט, ב): 'סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם'. האם לא היה ראוי שאברהם יקים בית? הרי בכך היה גם מקיים מצות ישוב ארץ ישראל בשלימות?

המתבונן אצל האבות ימצא כנ"ל: תושבי כנען יושבים בבתים, אנשי סדום גרים בבתים והעיר יש לה שערים סביב, ככתוב: ולוט יושב בשער סדום, אנשי שכם גרים בבתים - ואילו האבות יושבי אהלים?

שמא נאמר: האבות היו דלים מלקנות  להם בית, הרי נאמר באברהם (יג, ב): 'ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב' ומפרש רש"י: 'טעון משאות'. כן נאמר באברהם ולוט: 'ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה רכושם רב'. אכן לוט הולך לסדום והוא גר שם בבית, ואילו אברהם ממשיך לגור באהל, זאת על שום מה?

גם על יצחק נאמר שהוא מביא את רבקה 'האהלה שרה אימו' והתיאורים כולם אודותיו שהיה גר באהל. אף יעקב נאמר בו שהיה 'יושב אהלים' היש סיבה לדבר?

ונראה שהדבר נעשה במכוון, שכן, אברהם נצטווה להחזיק בארץ ישראל, ומסיבה זו דווקא קבע את מושבו באהל, זאת, כדי להיות נייד בארץ ובכך לקיים בה חזקה. כך עולה מתוך הכתובים (בראשית יג, יז): 'קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה!' ומובא בתרגום יונתן שם: 'קום טייל בארעא ועבד בה חזקתא לארכא ולפתיא ארום לך אתנינה', כלומר, לדעת התרגום אין זה 'טיול' בעלמא, אלא יש להליכה זו מטרה: 'קום טייל בארץ ועשה בה חזקה לאורכה ולרחבה כי לך אתננה', כלומר, כדי לזכות בארץ צריך לעשות בה חזקה 'לאורכה ולרחבה'.

זה מה שנאמר מיד בהמשך לצו האלוקי: 'וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן', כלומר, מאז הברית על הארץ, קיבל אברהם על עצמו להיות יושב אהלים, זאת, כדי לנוע בארץ בכל מקום אפשרי ולנטוע שם את אהלו, וכדי להוכיח בכך את חזקתו עליה.

כעין זה מצאנו בבבא בתרא (ק, א): שם מובא שאברהם קנה את הארץ בהליכתו בה, וכלשון הגמרא שם: 'כתיב: קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', עיין שם, שיש מי שאומר שאברהם קנה את הארץ בהליכה, ויש מי שאומר, שהליכה זו נועדה להקל את כיבוש הארץ בעתיד, וכלשון הגמרא שם: 'משום חביבותא דאברהם… כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו'.

המחלוקת עוסקת בשאלה העקרונית, מה דינו של 'הילוך', האם הוא עושה 'חזקה' מבחינת ההלכה - אם לאו? אך לדעת הכל, אדם שקיבל קרקע והוא תוקע בה את אהלו ואת משפחתו ועבדיו, ומקים מכלאות לצאנו ובהמותיו – אין לך חזקה גדולה מזו!

ברור, אפוא, שכאשר חנה אברהם בארץ ותקע את אהלו בשכם, בחברון וכד', עם כל קנינו – החזיק בארץ וקנאה לו ולבניו אחריו.