לקט מביאור ר' אלעזר בעל "הרוקח" על התורה – פרשת נח
לקט מביאור ר' אלעזר בעל "הרוקח" על
התורה – פרשת נח
ז,ו: והמבול היה מים על הארץ: מה הכוונה 'והמבול היה
מים', הרי צריך לכתוב 'והמים היו למבול'? הרוקח: "מלמד שהיו העצים
והאבנים נובלים (או נובעים, או נוזלים בגרסאות אחרות), והיו למים". למדנו
שהמבול לא בא רק ממים מהשמיים, אלא למעשה כל היקום שיתף פעולה עם יצירת המבול, ואז
העצים והאבנים גם הם נהפכו למים. יש לכך חיזוק מן הכתוב בפסוק י"א:
"נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו", כלומר המים לא באו רק
מלמעלה. מעניין.
ח,טז: צא מן התיבה אתה ואשתך, ובניך ונשי בניך אתך: מה סדר
היציאה מן התיבה, זוגות זוגות (אתה ואשתך) או קודם גברים אחר כך נשים? הרוקח:
"כשם שנכנסת ברשות כך צא ברשות אתה ואשתך יחד, ובניך ונשיהן
יחד". נח עבר על הציווי (פסוק י"ח): "ויצא נח ובניו, ואשתו
ונשי בניו אתו", כלומר קודם גברים ואחר כך נשים, ומדוע? הרוקח: "כי
נתיירא פן יקלקלו בניו ויבוא (שוב) מבול". נח כבר חשש לקלקול בניו,
והעדיף להיות צמוד אליהם להשגחה יתירה. שיעור באבהות ובחינוך ילדים, גם לאחר
נישואיהם.
ט,ד: אך בנפשו דמו לא תאכלו: מתי אסור לאכול את הדם?
הרוקח: "בעוד נפשו בו הוא דמו, כי הדם הוא הנפש, לא תאכלו הבשר בעוד
שהנפש בו". ניתן להבין מכאן שאחרי שהחיה מתה ואין נפשה בה – מותר לאכול את
הדם. צריך עיון.
ט,ו: שופך דם האדם, באדם דמו יישפך: מדוע יש להרוג
(על פי דיינים) את הרוצח? הרוקח: "כי בצלם אלוהים שמתראה בו פרצוף חשוב
עשה את האדם, על כן דמכם אסור לשפוך דם". להבנתי, רוצח מוציא עצמו
מכלל בעלי 'צלם אלוהים', על כן יש לשפוך את דמו כפשוטו, להרחיק ממנו הצלם, כי
הוא בעצמו הכריז בעצם מעשיו שאינו קשור בצלם.
ט,ו-ז: כי בצלם אלוהים עשה את האדם, ואתם פרו ורבו: מה הקשר
בין צלם אלוהים למצוות פרו ורבו (וו החיבור של 'ואתם' מורה על קשר כזה)?
הרוקח: "ואני הנני משתתף עמכם להרבות זרעכם". להבנתי, ה' מבטיח
את סיועו בהרביית הזרע והילודה, בכך שתקבלו עליכם בהתנהגות הולמת את צלם אלוהים.
אולי נבין מכאן כללי התנהגות בחיים למי שרוצה לזכות בהרבה צאצאים. ובכל אופן למדנו
מכאן ש"שלושה שותפין לו לאדם", וללא סיוע השותף השלישי, ה', יצירת האדם
אינה אפשרית.
ט,כה: ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו: מהו 'ארור'?
הרוקח: "יחסר ממונו ויצטרך להיות עבד עבדים, לשון קוץ ממאיר
(יחזקאל כח), צרעת ממארת (ויקרא כג), חסרון. 'עבד עבדים' – לעבדם כעבד".
החיסרון נובע מהצרעת הממארת והמפחיתה מגופו, ואז – מתוך חסרון זה - יהיה עבד אפילו
לעבדים. שלא נדע.
שבת שלום (מפרנקפורט מארחת יריד הספרים הבינלאומי), שבת
של שפע מים מלמעלה ומאתו יתברך בלבד, סדר בחיי הזוגות, אכילה תוך התחשבות בקדושת
נפש החיה, ויחס הולם לכל אדם שנברא בצלם ומתנהג כך, זרע פורה ורבה, ובלא חסרון
כלל, אורן, בן וכו'.