" ושכתי כפי עליך" לשבת חוה"מ סוכות
בס"ד ד"ת לשבת חול המועד סוכות כ תשרי התשע"ט " ושכתי כפי עליך" חטיבה אחת שבת חול המועד סוכות היא שבת מיוחדת בכך שמחד היא כמעט מסיימת את החג, ומאידך היא מחברת אותנו עם הושענא רבה ופרשת וזאת הברכה שנקרא בשמחת תורה, למעשה נראה שיש כאן סיום של מחזור קריאת התורה שאמנם הוא נכון, אך אם נשים לב אנו לא ממש מסיימים את הקריאה , למעשה לא סיימנו מעולם והכל חטיבה אחת שלמה. סוכות חג סוכות הוא החג בו אנו מקיימים את מצוות ישיבת סוכה בכל רמח אברנו שנאמר," בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ,למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ," מצוות ישיבת סוכה שיהא אוכל וישן ושותה בסוכה כל שבעת הימים כדרך שדר בביתו בשאר ימות השנה שנאמר," תשבו כעין תדורו" , רבי אליעזר מפרש שהסוכה היא זכר לענני הכבוד שהיו במדבר והגנו על ישראל ,ההדגשה בפסוק הוא על המילה "הושבתי" , כך שה" נתן לנו את השפע הרוחני במדבר ובזכותו הגענו לניסים גדולים בארץ ישראל", רבי עקיבא לעומתו מפרש שבני ישראל בנו סוכות ממש והלכו אחרי הקב"ה במסירות נפש כפ"ס, " זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ", לדעתו הסוד בגדול של סוכות הוא החלק שעם ישראל פועל בעולם ובנה עולמות בזכות מעשיו הטובים " . הסוכה היא " צילא דמהימנותא" דהיינו צל האמונה שלנו בקיום המצוות גם שקשה לנו , שהרי את מצוות הסוכה הקב"ה יכל לתת לנו בזמן יותר נוח , כמו פסח לדוגמא , אך הכוונה היא לראות האם אחרי שקיבלנו את מלכותו בימים הנוראים שאך זה יצאנו מהם, אנו עומדים בדיבורנו כך ש" ה" אלוהיכם אמת" או חלילה ההפך הגמור. "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ וחגתם את חג ה" שבעת ימים ... ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפת תמרים ענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתכם לפני ה" אלהיכם שבעת ימים וחגתם אותו חג לה" שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרותיכם " ,אנו מצווים לאסוף את כל תבואתנו שכוללת כמו גם את תבואת השדה , גם את המצוות שהגשנו למלך שאך זה יצא משדה אלול ותשרי , והוא מגיע אלינו לסוכה , האם נקבלו בכעס ובאי קבלת הזולת? , ואזי נראה את פרצופנו האמיתי , שכל כוונת הסליחה בימים הנוראים היתה אחד בפה ואחד בלב ,או ההפך , בשמחה ואחדות בדיוק כמו שאנו מחברים את ארבעת המינים בהם גם הערבה שמשולה לאלה שאין להם טעם וריח וכמו שהכרזנו , " אנו מתירים להתפלל עם העברינים" , בל נשכח שבשבת זו יוסף הצדיק הוא האושפיזין שמגיע להתארח בסוכתנו, כמו גם את מעללי אחיו שלא נהגו בו בכבוד גם בשעת מחלוקת . "וזאת הברכה" נאמר במדרש" המתפלל הרי הוא מדבר עם הקב"ה ,והקורא בתורה הרי הקב"ה מדבר עמו " , חיבור השבת עם הושענא רבה בה נתפלל על המים, יחד עם שמחת התורה בה נברך גם את ברכת הגשם ,מקשר אותנו קשר עמוק עם כל מצוות תורת ה" שעוטפת אותנו בכל ימות השנה בדיוק כמו מצוות הסוכה כפ"ס , " ושכתי כפי עליך" " שכתי " מלשון " סוכה", כפי שמפרש מפרש אבן עזרא " ושכתי בשין או סמך שווה הטעם ומפרשין אמרו כפי עב, כמו כפים כסה אור ", הקב"ה שם את משה בנקרת הצור והגן עליו מפני אורו של הקב"ה עצמו שכן," לא יראני האדם וחי ", אך הוא כן הראה לנו את האור שמשה זכה בו בכך ש" קרן אור פניו", הוא אור התורה המגינה עלינו כסוכה שמשולה לענני הכבוד ,הם כפיו של ה" וכפ"ס," והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות" ,הם דברי התורה שמשולים למים,מה מים חיים לעולם כך התורה חיים לעולם ,מה מים מן השמים כך התורה מן השמים ,שנזכה לקיום מצוות התורה באחדות ושמחה כל השנה וכך נרווה מתורתו של הקב"ה שיפרוס עלינו את סוכת שלומו ויברכנו ב "זאת הברכה " לחורף טוב .
