מהלכות ומנהגי ראש השנה – תשע"ט 

ראש השנה הוא חג ראשון בסדרת חגים. חובה לשמח את הגלמודים ומעוטי היכולת על ידי אירוח בחגים או תרומה בעין יפה . התרת נדרים א: בכל ימות השנה צריך להימנע משבועות ו נדרים , ורצוי לומר 'בלי נדר'. ב: בערב ראש השנה מתירים נדרים בבית הכנסת אחרי הסליחות או אחרי תפלת שחרית , מפני שנדר שלא קוים גורם לקטרוג . ג: התרת נדרים זו לא מועילה לנדר שאדם וי דע וזוכר שנדר, כדי להתיר נדר כזה צריך לפנות לרב. ד: גם נשים/בנות צריכות התרת נדרים, הבעל/האב יכול ים להיות שליח זל ים ה. ה: נשים לא נשואות תגענה בעצמן לבית הכנסת , ותשתתפנה בהתרת נדרים מעזרת הנשים . : ו למעט בעל ואבא, אי אפשר לעשות שליח להתרת נדרים . ערב ראש השנה א: רצוי שהגברים יסתפר ו ו יטבלו במקווה בערב ראש השנה. (שו"ע ס"ד ילקו"י) . ב: נוהגים לבקר בבית העלמין בערב ראש השנה ו/או בערב יום כיפור . ג: מתפללים לה' שיושיע אותנו בזכותם , ומבקשים מהם להתפלל עבורנו. אסור לבקש מנפטר ישועה, יש בזה איסור 'דורש אל המתים'. ד: אישה שצריכה לטב ול בליל החג השני, תעשה הכנות ותתאם עם הבלנית לפני החג. הכנות בערב ראש השנה א: מצווה לשמח בחג את האישה - במתנה יפה ומשמחת , את הילדים - בממתקים. (תקכ"ט) ב: מצווה לשמוח בחג באכילת בשר ובשתיית יין. ג: אוכלים בליל החג מוצרים שיש בהם סימן טוב, מוצרים אלו נקראים 'סימנים'. צריך להכין את הסימנים קודם החג. ד: לספרדים ותימנים צריך להכין לקראת ראש השנה: תמרים, רימונים, תפוחים, דבש, דלעת, כרתי, סלק, דגים, רוביא, ראש כבש או ראש דג. ה: לאשכנזים יש כמה מנהגים באכילת הסימנים וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו. : ו צריך להקדים את ארוחת הצהרים בערב החג, כדי לאכול סעודת ליל חג לתיאבון. 2 הדלקת הנרות לחג: א: מדליקים נרות סמוך לכניסת החג ומברכים 'להדליק נר של יום טוב'. ב: צריך להדביק עוד שני נרות בפמוטים לצורך הלילה השני של החג, עוד לפני כניסת החג. ג: בנוסף צריך להדליק נר של 26 שעות כדי להעביר ממנו אש להדלקת נרות של הלילה השני. ד ב: תימן יש שלא הדליקו נר של יום טוב כלל ו. המדליקים מברכים על ההדלקה, אבל לא 'שהחיינו'. ה: רוב הספרדים לא מברכים 'שהחיינו' בהדלקת נרות, והאשכנזים מברכים 'שהחיינו'. ו: גבר שמדליק נרות חג, לא מבר ך 'שהחיינו', מפני שהוא מברך 'שהחיינו' בקידוש של ליל החג . ז: בהדלקת נרות של הלילה השני, צריך שיתקיימו כמה תנאים:  אסור להדביק נרות בפמוטים בחג, מי שלא הדביקה מערב חג, תדליק נרות חימום או בשמן.  צריך להדליק את נרות הלילה השני של החג מאש דולקת. אסור להדליק מצית, ואסור להדליק גפרור על ידי חיכוך בקופסה. מותר להדליק גפרור מנר דולק.  אין לכבות את הקיסם או הגפרור. מניחים אותו עד שיכבה לבד.  ברכות ההדלקה בלילה שני הן כמו בלילה ראשון.  המברכות 'שהחיינו': כדאי שיפטרו בברכה זו בגד או פרי חדש. סעודות החג מ א: ברכים 'שהחיינו' גם בקידוש של הלילה השני . רצוי לפטור בברכה זו גם פרי או בגד חדש. ב: בכל סעודות החג רמב כים 'המוציא' על שתי חלות, כמו בשבת. (תקכ"ט) ג: יש המטב ילי ם את פרוסת 'המוציא' גם בדבש, ויש הנוהגים כך עד אחרי שמחת תורה. ד: לא חייבים לאכול סעודה שלישית בחג. ה: מוסיפים 'יעלה ויבוא' בברכת המזון של סעודות החג. (מי ששכח לא חוזר). אכילת סימנים א: אכילת הסימנים אינה חובה ואין להקפיד אם חסר אחד או יותר מהסימנים. 3 ב: יש נוהגים לאכול את הסימנים אחרי הקידוש, יש האוכלים אותם אחרי ברכת 'המוציא', ויש הממתינים עד אחרי ברכת המזון. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו . כ :ג שאוכל ים את הסימנים אחרי 'המוציא', לא מברכים 'בורא פרי האדמה' ו 'שהכל' לפני אכילת הסימנים. (הם נפטרים בברכת המוציא . ) אבל מברכים 'בורא פרי העץ' על התמרים. ד: באכילת הסימנים אומרים תפלה המתחילה במילים 'יהי רצון' . ה: אין להפסיק בין ברכת הנהנין לאכילה. אומרים 'יהי רצון' או לפני הברכה או אחרי הטעימה . כ: ו שאוכל ים את הסימנים לפני או בתוך הסעודה, לא מברכים אחריהם ברכה אחרונה, מפני שהם נפטרים בברכת המזון. ז: יש נוהגים שלא לאכול דברים חמוצים בראש השנה. ח: בראש השנה צריך להשתדל יותר מתמיד להימנע מכעס מכיוון שזה סימן טוב לכל השנה. כללי א: ראש השנה הוא יום דין לכל העולם. בורא עולם בוחן את כולנו ומחליט איך תהיה השנה הבאה, מי יחיה ומי ימות, מי יעני ומי יעשיר, מי יזכה לחיים שלווים ומי יתייסר ח"ו בייסורים ומחלות ל"ע . כל המאורעות שקרו בשנה החולפת נקבעו כבר בראש השנה שעבר. ב: תשובה אמתית משפיעה על תוצאות המשפט, ועל איכות השנה הבאה עלינו לטובה. ג: צריך להקפיד מאד לא לעבור עבירות ביום הדין, ולהיזהר במיוחד מחטאי הלשון. (לשון הרע, רכילות, שקר...) יש נוהגים לעשות תענית דיבור (לא מדברים דברי חול) ומרבים בתפילה (תהילים ודברי תורה ,) מ ה שמועיל מאד לזכות בדין. תקיעת שופר א: חייבים בראש השנה לשמוע תקיעות שופר, למעט הפטורים מכך כפי שיפורט בהמשך . ב: צריך לשמוע לפחות 30 תקיעות. ג: חכמים תקנו לתקוע בשופר בתפלה. מי שלא שמע בתפלה יכול לשמוע כל היום. ד: לא חייבים לשמוע את התקיעות ברצף. מי ששמע רק חלק מהתקיעות, יכול לשמוע בהמשך היום רק את התקיעות שעדיין לא שמע. 4 ה: ברוב בתי הכנסת נוהגים לתקוע 101 תקיעות, מנהג חלק מק"ק תימן לתקוע רק 71 תקיעות. בכל מקרה – מי ששמע 30 קולות יצא ידי חובה. ו: מי שעובר ברחוב, ושומע תקיעות מבית כנסת יכול להתכוון ולצאת ידי חובה בתקיעות אלו. ז: מי שעובר ברחוב ושומע תקיעות מבית פרטי, לא יוצא ידי חובה גם אם התכוון לצאת. מי חייב לשמוע תקיעות? א: גם מי שלא יכול להגיע לבית הכנסת לתפלה צריך לשמוע במשך היום לפחות 30 תקיעות. ב: נשים פטורות מתקיעת שופר, למרות זאת הן מתאמצות לשמוע תקיעות שופר. ג: ישנם בתי כנסת ה תוקעים 30 תקיעות אחרי התפלה לנשים שלא יכלו להגיע ל תפלה. ד: צריך לחנך את הילדים הקטנים למצווה זו כמו לכל המצוות . ה: אין להביא לבית הכנסת - לתפלה ולתקיעות - ילדים קטנים מידי שלא יכולים להיות בשקט ומפריעים לציבור המתפללים / מתפללות . מי יכול לשמש תוקע? א: רק מי שחייב לשמוע תקיעות יכול להיות תוקע ולהוציא אחרים ידי חובה. ב: מי שיצא כבר ידי חובה, יכול לתקוע ולהוציא אחרים. ג: חרש שלא שומע גם באמצעות מכשירי שמיעה, פטור ממצוות שופר ולא יכול לשמש תוקע גם אם הוא יכול לדבר וחייב בשאר כל המצוות. ד: בעל תוקע חייב ללמוד את ההלכות של התקיעות . (מפני שעליו לדעת מה אורך כל תקיעה , מתי צריך לחזור רק על תקיעה פעם נוספת , ומתי צריך לחזור על כל הסדר .) ה: נהוג שמורה הוראה עומד ליד התוקע , מקריא את סדר התקיעות ומחליט מתי צריך לחזור על התקיעה או הסדר. הנהגות החג א: רצוי שלא לישון בשעות היום של החג, כתוב בירושלמי: 'מי שישן בראש השנה ישן מזלו'. ב: בשעת הצורך ניתן לישון אחרי חצות היום. בכל מקרה אין לאבד זמן בשיחות ודברים בטלים. 5 ג: נוהגים לקרוא בכל יום של החג ספר תהילים שלם, ויש הקוראים אותו פעמיים. מי שלא יכול לקרא ספר שלם לבד, יקרא תהילים מחולק בקבוצה. (רצוי לשתף את בני הבית). הכנה מחג ראשון לשני א: אין לבשל , לחמם אוכל, להדיח כלים, לערוך שולחן , להכין נרות, או לעשות איזה הכנה מהיום הראשון של החג לצורך היום השני של ה . חג רועב: כים את השולחן ללילה שני רק אחרי השקיעה של יום ראשון. ג: מי שמבשלת בחג לצורך היום הראשון, יכולה לבשל כמות גדולה יותר שתספיק גם לסעודת היום השני. :ד מותר לקרר שתייה ביום הראשון בצהרים שתשמש גם לסעודת ליל ה שני. ה: מותר להוציא אוכל מהמקרר ומהמקפיא ביום ראשון, כדי שיפשיר ויתחמם מהר בליל יום שני. ו: אסור לגלול ספר תורה אחרי הקריאה ביום ראשון לקריאה של יום .שני תשליך א: אחרי תפלת מנחה של יום ראשון , הולכים למקום ריכוז מים לומר תפילת 'תשליך'. ב: תפלה זו נקראת 'תשליך' - בגלל שיש בה את הפסוק : 'ותשליך במצולות ים כל חטאתם...'. ג: חלק מק"ק תימן לא נוהגים לעשות תשליך. מוצאי החג א: בערבית של מוצאי החג מוסיפים 'אתה חוננתנו', ומבדילים אחרי התפלה על היין. ב: בהבדלה מברכים רק שתי ברכות: 'בורא פרי הגפן' ו-'המבדיל בין קודש לחול'. ג: כל הבדלה במוצאי חג שחל ביום חול כוללת רק שתי ברכות, גם כשמבדילים בין חג לחול המועד. צום גדליה א: ביום רביעי ג' תשרי חל צום גדליה. למה צמים ? ב: אחרי חורבן בית המקדש הראשון מינה נבוכדנצר את גדליה בן אחיקם הל נה יג את מעט היהודים שנשארו . בגלל קנאה ושנאה , רצח ישמעאל בן נתניה שהיה מזרע המלוכה את גדליה בן אחיקם ביום ראש השנה . כך נסתם הגולל על ההתיישבות היהודית בארץ . 6 :ג חכמים קבעו צום בעקבות מקרה זה, כדי לעורר לתשובה על העברות החמורות שנגרמו ת מקנאה. ד: מפני שלא צמים בראש השנה , נקבע הצום לג' בתשרי. ה: צום זה - כמו כל הצומות - משמש לחשבון נפש וכמנוף לשיפור היחס בין אדם לחברו. החייבים והפטורים מהצום א: כל ש ימ ה וא בריא מגיל בר/בת מצווה חייב לצום למעט רשימת המפורטים הבאה:  חולה על פי הוראת רופא . (גם כשאין חשש לפיקוח נפש).  זקנים תשושים שהצום גורם להם צער גדול.  נשים בהריון ונשים מניקות. (אשכנזיות שמצב בריאותן מאפשר, ונשים אחרי לידה שאינן מניקות בפועל, מחמירות לצום).  ילדים לפני גיל בר/בת מצווה. ב: הריון פוטר מהצום רק מהחודש השלישי. ג: הרה עד חודש שלישי שסובלת מבחילות והקאות פטורה מהצום . ד: הפטורים מהצום יאכלו בצום רק מאכלים רגילים ופשוטים, וימנעו מאכילת מעדנים כדי להשתתף בצער הציבור. מדיני הצום א: אסור לאכול ולשתות מעלות השחר (06:5 שעון קיץ) עד צאת הכוכבים ( 14:19(. : ב אפשר לאכול לפני עלות השחר רק אם מתנים זאת מראש. (אפשר להכין אוכל/ לכוון שעון מעורר, או לומר שעדיין אינו מקבל את הצום). מי שהתעורר במקרה, לא יכול לאכול . ב: ג צום זה אסור ים רק אכ הלי ושת .יה (לא נוהגים בצום זה עינויים נוספים, אך יש מחמירים שלא להתקלח .) ד: אין לשטוף את הפה ולצחצח שיניים בצום. אסטניס שחייב לצחצח שיניים , ישתמש בכמות מים קטנה, ויזהר שלא לבלוע. מהלכות יום כיפור תשובה א: התשובה בעשרת ימי תשובה מתקבלת מיד, וצריך לנצל ז את לעשות תשובה. (ר"ה י"ח) . ב: איך עושים תשובה ? מפסיקים לעשות דברים אסורים, ומשפרים את המעשים ואת המידות . 7 ג: בערב יום כיפור צריך לבקש את סליחתם של כל אלו שפגענו בהם, במיוחד מהקרובים (הורים, אשה, ילדים..) ול קבל לעתיד שלא לצער אף אדם. (תר"ו א' ומ"ב שם). ד: מי שגנב או הזיק לאחר, ישלם את הנזק לפני שמבקש סליחה. ה: מי שסולח בקלות ובשמחה גם בשמים סולחים לו באותו אופן , מידה כנגד מידה . ו: צריך לפייס ולהתאמץ שהנפגע יתפייס, אם לא סלח בפעם הראשונה , צריך לנסות פעמיים נוספות, ולהיעזר לצורך כך בחברים. : ז מי שלא התפייס למרות זאת, לא חייב ל ים המשיך ולפייס אותו, אלא אם כן הוא רב ו של הפוגע . ח:מנהג טוב ויפה שכל אדם יאמר את הנוסח הבא לפני תפלת ערבית של ליל יום הכיפורים: "ריבונו של עולם הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי בין איש בין אישה בין קטן ובין גדול, בין שחטא לי בממוני, בין שחטא לי בגופי, בין שחטא בכבודי בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בגלגול זה בין בגלגולים אחרים לכל בר ישראל והריני מוחל לו מחילה שלימה מעתה ועד עולם". מנהג הכפרות א: בערב יום כיפור נוהגים לשחוט כפרות. תרנגול לזכר, ותרנגולת לנקבה. ב: המנהג היום לעשות כפרות עם כסף במקום עם עופות , מפני שהעומס על השוחטים גורם לתקלות. סכום הכפרות לנפש הוא כ 25.₪ איך עושים כפרות? מסובבים את הכסף מעל הראש, ואומרים תוך כדי הסיבוב : "זה חליפתי/ך זה תמורתי/ך זה כפרתי/ך, זה הכסף ילך לצדקה ואני/ואת אכנס לחיים טובים ולשלום ." (מומלץ להעביר את כספי פדיון הכפרות לכולל 'ברכת משה' לכתובת : מושב נחם 86 ד.נ. שמשון או לתאם בטלפון : 029919288. ערב יום כיפור א: הגברים טובלים במקווה (למנהג האשכנזים גם נשים טובלות), כדאי להקפיד שלא תהיה חציצה בטבילה. ב: יש נוהגים ללקות 39 מלקות בערב יום כיפור אחרי הטבילה במקו וה. : ג מצווה להרבות באכילה בערב יום כיפור, ו אסור לצום בו. (גם מי שפטור מהצום .) ד: לובשים בגדים נאים ונקיים ביום כיפור ויש הנוהגים ללבוש רק בגדים לבנים. 8 סעודה המפסקת: א: מתפללים מנחה לפני סעודה מפסקת, ואומרים וידוי בתפי . לה ב: צריך לסיים את סעודה המפסקת עד שעה 40:18 ,שעון קיץ. גם מי שהקדים לאכול סעודה מפסקת רשאי להמשיך לאכול עד שעה זו. ג: לא אוכלים בסעודה המפסקת ביצים ומאכלי חלב. הדלקת נרות בערב יום כפור: א: מדליקים נרות ומברכים 'להדליק נר של יום כפור' . (תר"י סעי' א' ב' ומ"ב ס"ק , ז' בא"ח, קצשו"ע, ילקו"י), יש נוהגים שלא להדליק נרות בערב יום כיפור. ב: יש המברכות "שהחיינו" בהדלקת הנרות (בא"ח), ויש הנמנעות, ויוצאות ידי חובה בברכה שמברכים בבית הכנסת. המברכות צריכות לחלוץ את נעלי העור לפני ההדלקה. (בא"ח, יחו"ד) . ג: נוהגים להדליק בערב יום כפור נרות נשמה לעילוי נשמת הורים שנפטרו. (תר"י ס"ד) . ד: מדליקים נר נשמה נוסף להבדלה של מוצאי יום כיפור. דברים האסורים ביום כפורים - כללי: א: כל המלאכות האסורות בשבת אסורות גם ביום כפור. (תרי"א ס"ב) . ב: בנוסף לכך, אסור מערב יום כיפור ועד צאתו לאכול, לשתות, לרחוץ את הגוף או חלקים ממנו, לסוך (למרוח קרמים או שמנים קוסמטיים), לנעול נעלי עור ותשמיש המיטה. ג: גם קטנים הפטורים מהצום לא נועלים נעלי עור, ואין לרחוץ ולס וך אותם. ד: מי שאוכל, שותה או עושה מלאכה ביום כפור, עובר על אסור כרת. (שם) . איסור רחיצה: א: אסור להתקלח ביום כיפור, אבל מותר לשטוף כל מקום בגוף שהתלכלך , בתנאי שמקפידים לשטוף רק את מקום הלכלוך. (תרי"ג ס"א) . ב: אחרי שנת לילה ואחרי שירותים - נוטלים רק את האצבעות. ג: לא שוטפים פנים – מנקים רק את העיניים עם אצבעות לחות קצת מהנטילה . ד: כוהנים העולים לדוכן נוטלים את כל היד (ילקו"י) ויש שנוטלים רק את האצבעות . (כה"ח) . ה: אסור לצחצח שיניים ביום כפור. (תרי"ג ס"ד) . ו: לא טובלים במקווה ביום כפור, לא גברים ולא נשים. (שם סי"א י"ב) . ז: מותר לשטוף אוכל (פירות וירקות...) לצורך מי שפטור מהצום. ח: חולה ויולדת רשאי ם לשטוף חלקים מהגוף כשיש בכך צורך רפואי. 9 ט: חולה שאוכל לחם ביום הכיפורים, נוטל ידיים לסעודה ונוטל מים אחרונים כמו בכל השנה, שנטילה זו אינה רחיצה לתענוג. איסור נעילת הסנדל ותשמיש המטה: א: אסור לנעול נעלי עור מכניסת החג ועד צאתו, נועלים נעלי בד או גומי. ב: חיילים בפעילות מבצעית רשאים לנעול נעלי עור. ג: מי שהגיע לתפלה בנעלי עור, יחלוץ אותם מחוץ לבית הכנסת ויניח אותם במקום מוסתר עד סיום התפלה . ד: בברכות השחר מברכים גם את ברכת 'שעשה לי כל צרכי' (שו"ת יביע אומר ח ט" חלק אורח חיים סימן ח). ויש המדלגים על . יה (כה"ח תרי"ג אות י') . ה: יום כפור אסור בתשמיש המיטה, ונוהגים בו כל ההרחקות של נדה. (תרט"ו ס"א) . צום של ילדים ביום כפור: א: צריך לחנך ילדים לצום יום כיפור בהדרגה באופן הבא: לב: ילדים לפני גיל 9 אין לאפשר לצום אפילו חלק מהצום. (סי' תרט"ז ס"א) . ג: ילדים מגיל 9 ועד גיל 11 ,צמים חלק מהצום לפי יכולתם. (שם ס"ב) ד: ילדים שמלאו להם 11 שנים והם בריאים ומסוגלים לצום, צמים את כל הצום. אלו שלא יכולים יצומו רק עד חצי היום, ואין הבדל בזה בין בנים לבנות. (שם) ה: בנים מגיל שלש עשרה, ובנות מגיל שתים עשרה חייבים לצום את כל הצום. נשים בהריון ונשים ומניקות ביום כיפור א: נשים בהריון ונשים מניקות חייבות לצום. ב: נשים עם סיבוכי הריון, או מניקה שיש לה מחסור בחלב ולא יכולה להשתמש בתחליפים, ישאלו רב איך לנהוג בצום. (צריך להגיע לרב עם חוות הדעת של הרופא . ) ג: רצוי להתארגן נכון לצום (במיוחד נשים הרות או מניקות) ולנהוג באופן הבא:  לשתות לפני הצום כמות של 5-4 ליטר נוזלים (כל חצי שעה כוס, לא בבת אחת!)  ילה מנע בצום מפעילות מאומצת. (לא להיות מחוץ למבנה, במיוחד בשעות החום).  לשהות במשך הצום במקום קריר. (רצוי בחדר ממוזג) . חולה שצריך לשכב במיטה כדי לצום, יעשה זאת אף אם ימנע מתפלה בציבור. 10 יולדת ביום כפור: א: יולדת (או אשה שהפילה ל"ע) פטורה מהצום 72 שעות אחרי הלידה. ב: עברו 72 שעות מהלידה, ועד שבעה ימים, חיוב הצום תלוי במצבה הבריאותי וצריכה לצום אם הרופא לא אוסר זאת. ג: אחרי שבעה ימים מהלידה - צריכה לצום כמו כולם, אלא אם כן יש לה בעיות רפואיות מיוחדות והרופא אוסר עליה לצום. (תרי"ז ס"א) . חולה ביום כיפור: א: חולה שאסור לו לצום מחשש סכנה, לא יצום , ולא יכול להחמיר על עצמו . ואם צם וסיכן את עצמו נאמר עליו: "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש". (תרי"ח סעי' א' ומ"ב שם ס"ק ה') . ב: מותר לחולה לאכול ולשתות ללא הגבלת זמן וכמויות כשרופא דורש זאת. (שם ס"ח) . ג: מי שנוטל תרופות באופן קבוע ישאל את הרופא המטפל אם מותר לו לצום, ואיך לנהוג בנטילת התרופות, ועם תשובת הרופא יפנה לרב. ד: חולה שאומר שאין ביכולתו לצום, צריך להאכילו גם אם הרופא טוען שהצום לא יזיק לו. (שם) . ה: חולה שפטור מהצום לא צריך לקדש על היין לפני האוכל. ו: חולה שיש בו סכנה, שאכל ביום הכפורים על פי הוראת רופא פחות פחות מכשיעור, יכול לעלות לספר תורה ביום הכפורים גם בתפלת מנחה. (ילקו"י) ז: שליח צבור ותיק שלעת זקנתו חלש לבו, ועל פי הוראת רופא צריך לשתות גלולות ביום הכפורים עם כמות קטנה של מים, רשאי להמשיך להיות שליח צבור ביום הכפורים. (ילקו"י) אופן האכלת חולה: א: חולה שלא חייב לאכול כמות גדולה בבת אחת, יאכל באופן הבא: יאכל פרוסה במשקל של עד - 30 גרם עם הממרח, (צריך להכין מראש בערב יום כיפור) ימתין עשר דקות, ויאכל פרוסה נוספת כנ"ל עד שירגיש שאינו צריך לאכול יותר. (תרי"ח ס"ז) . ב: באכילה כזו נוטלים ידיים כרגיל אך ללא ברכה . ג: חולה שאוכל רגיל, צריך לברך על נטילת ידיים, (כשאוכל כביצה) . ד: חולה שמברך ברכת המזון אחרי אכילה ביום כיפור צריך להוסיף בברכת המזון "יעלה ויבא... ביום הכפורים הזה ביום סליחת העוון הזה". (תרי"ח .י') בה: ברכה מעין שלש ביום כיפור מוסיף החולה: 'וזכרנו לטובה ביום הכיפורים הזה...' 11 אופן השקיית החולה: א: חולה שותה בכל פעם כמות קטנה באופן הבא: שותה כמות הקטנה מ - 40 גרם, ממתין לפחות חמש דקות , ושותה שוב כמות של עד 40 גרם, וכך עד שלא יצטרך לשתות יותר. (צריך למדוד מערב החג מהי הכמות של 40 גרם משקה . מי שלא שקל או מדד מערב חג , יכול לשקול ולמדוד את כמויות האוכל שמותר לו לאכול גם בחג ). ב: בין אכילה לשתייה אין צורך להמתין. מוצאי יום כיפור א: בתפילת ערבית של מוצאי כפור מוסיפים "אתה חוננתנו". ב: מבדילים על יין, ולא מברכים על הבשמים . ג: מברכים 'בורא מאורי האש' רק על נר שדלק מערב יום כפור. ד: נוהגים לברך ברכת הלבנה במוצאי יום כיפור, רצוי לטעום לפני ברכת הלבנה. ה: נוהגים להתחיל בבניית הסוכה מיד אחרי צום יום כיפור . לקראת חג הסוכות א: חג סוכות משופע במצוות. לקראת החג צריך להתארגן לבנית סוכה ו , וכלר ש ארבעת המינים . בחג עצמו ישנן בקשות מיוחדות הנקראות 'הושענות .' ב: התפילות נקראות כך מפני שחוזרת בהן הרבה פעמים המילה 'הושע נא'. : ג ארבעת המינים הם: אתרוג, לולב, שלשה הדסים ושתי ערבות. צריך להקפיד על דרישות ההלכה גם בבניית הסוכה וגם בקניית ארבעת המינים. בניית הסוכה - כללי א: אפשר לבנות סוכה גדולה, ואין הגבלה לגודל הסוכה, אבל הסוכה לא יכול ה להיות קטנה יותר -מ 56 ס"מ על 56 ס"מ רוחב. ב: הגובה המקסימאלי של הסכך מרצפת הסוכה לא יעלה על 6.9 מטר. ג: אין לבנות סוכה בשטח ציבורי ללא רשות, כנ"ל בשטח של בנין משותף. ד: אין להשתמש בבניית הסוכה בקרשים של קבלנים/שכנים ללא רשות. ה: אין לקטוף סכך מגינות ציבוריות ללא אישור הרשות המקומית. ו: כל אחד יבנה את הסוכה בעצמו. כשאין אפשרות כזו ניתן למנות שליח או לשכור פועלים. ז: רצוי לשתף את בני הבית בבניית הסוכה. דפנות הסוכה: א: לסוכה צריכים להיות לפחות שלש דפנות. (דופן = קיר, בנוסף לעמודי המסגרת), וסכך כשר. 12 ב: הדפנות צריכים להיות יציבים גם כשנושבת רוח. לכן סדינים אינם דפנות . ג: הקירות יהיו לפחות בגובה של 80 ס"מ (רצוי מטר). ולא חייבים להגיע לסכך. ד: לדפנות אפשר להשתמש בקרשים או חוטים מתוחים חזק עד גובה של 80 - 100 ס"מ, כשהמרחק בין הרצפה לראשון ובין אחד לשני לא יעלה על 24 ס"מ. ה: הקרשים הנ"ל יכולים להיות מאוזנים או אנכיים. ו: קיר מרפסת גבוה - 80 100 ס"מ או סורג שהמוטות שלו צפופים (פחות מ - 24 ס"מ) , יכולים לשמש דופן לסוכה הצמודה אליהם. ז: כשקונים סוכה חדשה צריך לוודא מראש שיש בה דפנות הכשרים על פי ההלכה. הסכך: א: אין להניח את הסכך על הסוכה לפני שמתקינים את הדפנות. ב: הונח הסכך לפני הדפנות, צריך להגביהו ולהניחו שוב אחרי התקנת הקירות. ג: אין להניח את הסכך על מתכת. מניחים אותו על מוטות עץ. ד: הסוכה כשרה גם כשהסכך מונח על תקרה משופעת. ה: אין לבנות סוכה במקום שי מ ש על הסכך כל סוג של גג. אין לבנות סוכה מתחת לענפי עץ או מתחת למרפסת גם אם היא מאוד גבוהה . ו: חוטי כביסה, חשמל או טלפון שעוברים על הסכך לא פוסלים את הסוכה. ז: סכך פסול (קורת בטון, רעפים...) ברוחב של יותר מ 32 ס"מ עלול לפסול את הסוכה. ח: מותר שיהיה סכך פסול בין דופן הסוכה לסכך, עד 9.1 מטר למרות שסכך זה לא פוסל את הסוכה, מקום הסכך הפסול אינו חלק מהסוכה. ט: הקישוטים שבתקרת הסוכה לא ישתלשלו למטה מ 32 ס"מ מהסכך. סכך טרי: א: עדיף להשתמש בסכך טרי, אין לקטוף סכך ללא רשות, ואין לקנות סכך ממי שחשוד שקטף אותו ללא רשות הבעלים . ב: כשאין ברירה, ניתן להשתמש לסכך גם בענפים של עצי פרי. רצוי לקצוץ אותם על ידי גוי. : ג צפיפות הסכך: צריך שהצל של הסכך יהיה יותר מהשמש שעוברת דרכו. וצריך שלא יהיה צפוף מידי כדי שאפשר יהיה לראות דרכו כוכבים גדולים. ד: צריך להקפיד שלא יהיה בתקרת הסוכה שטח פנוי ללא סכך בגודל של 24 על 24 ס"מ. 13 כללי: א: אין לקנות סכך לנצח ללא הכשר. מחצלת יכולה לשמש לסכך רק אם יו הצר לכך . ב: כשעושים סוכה בתוך פרגולה, צריך להתייעץ עם רב איך לנהוג בהנחת הסכך. במקרים מסוימים צריך לדלל את הנסרים שבגג (פלפונים) ולהניח עליהם סכך כשר. ג: ארבעת המינים והסוכה צריכים להיות כשרים לברכה, ובנוסף, יפים ומהודרים. נוהגים לקשט וליפות את הסוכה . מהלכות ארבעת המינים א: לכל א דח צריך להיות סט אישי של ארבעת המינים לחג הסוכות. (כולל ילדים שיודעים לנענע לולב . ) ב: ארבעת המינים הם: אתרוג, לולב, שלשה הדסים, ושתי ערבות. לולב:  צריך לבלוט מעל ההדס והערבה לפחות 8 ס"מ, ואורך השדרה יהיה לפחות - 32 ס"מ. (רצוי לקנות לפחות באורך כפול מזה).  השדרה צריכה להיות ישרה, לא עקומה לא לצד ימין, לא לשמאל ו לא למטה. אם השדרה פונה למעלה הלולב כשר , אך מהדרים שיהיה ישר לגמרי.  העלים צריכים להיות שלמים ולא מפוצלים. מהדרים שהעלים שוכבים זה על גבי זה ונראים כגוף אחד ולא פרודים.  מהדרים שיסתיים בעלה אחד כפול, ודבוק לעלים שלידו בקליפה אדומה. הדס:  רוב ארכו של ההדס צריך להיות 'משולש - ' שלשה עלים יוצאים באותו גובה. (אם שני עלים בגובה אחד והשלישי גבוה או נמוך מהם – ההדס אינו משולש) .  רצוי שיהיה משולש לכל האורך.  אורכו: לפחות 24 ס"מ, ורצוי שיהיה באורך של 30 ס"מ.  נשרו עלים ונשארו שנים מתוך שלשה כשר. רצוי שיהיו בו כל העלים.  מהדרים: שהקנים והעלים שלמים ולא קטומים, העלים: בינוניים כגודל ציפורן אגודל, זקופים מכסים את הגבעול עד שורשי העלים שעליהם. ערבה:  קנה אדום.  העלה צר וארוך וראש העלה חלק. (לא פגום כמו מסור . )  מהדרים: שלא נשר ממנה אפילו עלה אחד , והעלים לחים ויפים. 14 אתרוג:  צריך שלא יהיה מורכב, ולא יהיה ערלה.  ללא חורים , חיסרון או תולעים.  שיהיה נקי וללא שינויי צבע. צלקות מעלי העץ לא פוסלות אבל מורידות מהיופי.  קליפתו: עם שקעים ולא חלקה כלימון. העוקץ: שקוע קצת ונכנס לבשר האתרוג.  צורתו: כמגדל, רחב למטה ליד העוקץ והולך וצר לכיוון הפיטם.  הפיטם ישר ומול העוקץ שלמטה. (כדאי להראות את האתרוג לפוסק .) קשירת הלולב א: קושרים את הלולב עם הערבות וההדסים, יש מהדרים לעשות זאת בסוכה. ב: צריך לקשור את הלולב בערב חג. מי ששכח, יקשור בחג בקשר עניבה. (שנפתח במשיכת חוט אחד) ג: בקשירת ארבעת המינים קיימים כמה מנהגים וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו. נטילת ד' המינים: א: נשים פטורות ממצות סוכה וממצות נטילת ארבעת המינים, ויש מחמירות לקיים את המצווה בארבעת המינים של הבעל. : ב הגברים נוטלים ארבעת המינים בברכה אחרי תפלת שחרית של סוכות לפני קריאת ההלל . ג: הנוהגים על פי הקבלה נוהגים לברך על ארבעת המינים בסוכה. וכשאין סוכה בבית הכנסת, מברכים על ארבעת המינים בסוכה שבבית עוד לפני שהולכים לבית הכנסת. ד: צריך לברך וליטול את ארבעת המינים בעמידה. ה: חולה שקשה לו לעמוד יכול ליטול את ארבעת המינים בישיבה. ו: מי שנטל את ארבעת המינים בישיבה, יצא ידי חובה גם אם הוא בריא. ברכה על נטילת ארבעת המינים: א: ביום הראשון של סוכות מברכים לפני הנטילה שתי ברכות: א: 'אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב'. ב: '...שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. ב: בכל שאר ימי חול המועד מברכים לפני הנטילה רק 'על נטילת לולב'. ג: צריך לברך 'עובר לעשייתן' - לפני שיוצאים ידי חובה של נטילת ארבעת המינים. ד: מיד כשנוטלים את ארבעת המינים כדרך גדילתם יוצאים ידי חובה אפילו לפני שמנענעים אותם. 15 ה: מכיוון שצריך לברך על נטילת ארבעת המינים עוד לפני שיוצאים ידי חובה, ישנן כמה אפשרויות איך לנהוג עם הברכה. א: לקחת את הלולב (עם ההדס והערבה שקשורים אליו) ביד ימין, ולברך לפני שמרימים את האתרוג ביד שמאל. ורק אחרי הברכה להרים גם את האתרוג. ב: ליטול את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל שלא כדרך גדילתו (עם העוקץ למעלה) לברך על הנטילה ורק אחר כך להפוך את האתרוג. ג: ליטול את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל כדרך גדילתו, ולכוון שלא לצאת ידי חובה עד אחרי הברכה. ו: נשים אשכנזיות הנוטלות ארבעת המינים לשם מצוה, יכולות לברך " לע נטילת לולב ." ספרדיות שרוצות להחמיר וליטול ארבעת המינים לא תברכנה 'על נטילת לולב'. אופן וסדר הנענועים: א: אחרי שמברכים ונוטלים את ארבעת המינים כדרך גדילתם , מנענעים את ארבעת המינים לארבע רוחות השמים , למעלה ולמטה. ב: נענוע ארבעת המינים הוא על ידי הולכה שלהם מהחזה ועד שהידיים פשוטות, והבאה שלהם חזרה לכוון הגוף עד שהם נוגעים בחזה של המנענע. שלש פעמים לכל צד, שלש פעמים למעלה ושלוש פעמים למטה. ג: הלולב בזמן הנענועים מוטה קצת באלכסון. ועל פי הקבלה צריך שיהיה זקוף וישר. ד: הלולב נשאר זקוף כלפי מעלה כדרך גדילתו גם כשמנענעים אותו כלפי מטה. : ה למנהג הספרדים מנענעים את כל הלולב. ולמנהג האשכנזים והתימנים בזמן הנענוע מנענעים ומכשכשים גם את עלי הלולב. ו: סדר הנענוע למנהג חלק מהאשכנזים והתימנים הוא על ידי סיבוב לצד ימין : מזרח דרום מערב צפון למעלה ולמטה. (על פי העיקרון שכל פינות שאתה פונה יהיה דרך ימין) . :ז סדר הנענוע על פי האר"י ז"ל וכך נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים והתימנים: מתחילים מצד דרום, ואחר כך צפון, מזרח, למעלה, למטה, מערב. ח: סדר הנענוע של ארבעת המינים לא מעכב. מי שנענע לארבע רוחות השמים למעלה ולמטה בסדר שונה יצא ידי חובה. 16 ישיבה בסוכה: א: נשים פטורות ממצוות סוכה, ויכולות להחמיר על עצמן. נשים אשכנזיות היושבות בסוכה לשם מצוה, יכולות לברך "לישב בסוכה", ספרדיות לא תברכנה 'לישב בסוכה'. ב: בליל סוכות חייבים לאכול בסוכה לחם/חלה. ('כזית בכדי אכילת פרס' - גודל של קופסת גפרורים תוך 4 דקות .) ג: מי שאין לו סוכה, יאכל לחם/חלה בליל החג בסוכה של חבר או שכן. ד: מותר לאכול כל אוכל חוץ מלחם ועוגיות מחוץלסוכה, הידור מצוה לא לאכול כלום מחוץ לסוכה. ה: בסעודות שיש קידוש מברכים 'לישב בסוכה' בקידוש, בסעודות שאין קידוש מברכים 'לישב בסוכה' אחרי ברכת 'המוציא'. יש מצריכים לברך 'לישב בסוכה' לפני ברכת המוציא. (ילקו"י) ו: מנהג תימן לברך כל פעם שנכנסים לסוכה גם כשלא אוכלים. ז: מנהג הספרדים לברך 'לישב בסוכה' רק במקרים הבאים:  כשאוכלים בסוכה לחם 'כביצה' - בגודל של שתי קופסאות גפרורים.  כשאוכלים עוגות ועוגיות בגודל של 'ארבע ביצים ( ' גודל של כ 8- קופסאות גפרורים). (על עוגה בכמות כזו צריך ליטול ידיים ולברך 'המוציא . ')  כשאוכלים תבשיל מקמח בכמות השווה ל 8 - קופסאות גפרורים. ח: כשיוצאים מהסוכה באמצע הסעודה, אסור לטעום שום דבר גם לא מים, עד שחוזרים לסוכה. ט: מי ששכח לומר 'יעלה ויבא' בסעודה ראשונה של חג סוכות , צריך לחזור ולברך ברכת המזון. שמחת יום טוב: א: מצווה לחלק את החג חציו לתורה ותפילה וחציו לאכילה ושתייה. ב: אין לחסוך בהוצאות החג ומצווה לכבדו ולענגו כמו שב ת. ג: בגדי החג צריכים להיות יפים ומכובדים קצת יותר משל שבת. ד: חובה לשמוח בחג בבשר וביין ולשמח את האישה בבגדים ותכשיטים, ואת הילדים בממתקים. ה: חייבים להאכיל בחג גם עניים יתומים ואלמנות. ו: אין להרבות מדי בבשר ויין בחג ואין לנהוג קלות ראש . שחוק וקלות ראש אינם שמחה אלא הוללות וסכלות , ולא נצטווינו על הוללות וסכלות אלא על שמחה שיש בה עבודת היוצר. 17 ז: צריכים להיזהר במיוחד בחג ובחול המועד לשמור על קדושה וצניעות , להימנע מאירועים מעורבים של גברים ונשים ומטיול במקומות פרוצים. מלאכות בחג: א: כשחג חל בשבת : נוהגות בו כל הלכות שבת. מה שאסור בשבת אסור גם בחג. ומה שמותר בשבת מותר בחג. ואסור להעביר אש או לבשל. ב: כשחג חל ביום חול : המלאכות שאסורות בשבת אסורות גם בחג, למעט העברת חפצים ממקום למקום ללא עירוב והעברה מאש לאש שהותרו בחג לצורך אוכל נפש. ג: קצירה, טחינה, בצירה, סחיטת פירות וצידת בעלי חיים אסורות בחג למרות שהן מלאכות הנעשות לצורך אוכל נפש . ד: אסור להפריש בחג תרומות ומעשרות. ה: לספרדים אסור לטלטל בחג עצמות ושיירי אוכל גם כשהם ראויים למאכל בהמה, ואסור לטלטל דברים המאוסים או מוצרי מזון המיועדים למכירה. לכן : צריך להניח בצלחת המיועדת לפסולת, פרי או דבר אחר המותר בטלטול לפני שמשליכים בה פסולת. ו: לספרדים: מותר להתקלח בחג במים חמים מדוד שמש. אשכנזים: לא מתקלחים כלל בשבת ובחג . הבערת אש בחג: א: מותר להדליק בחג נר, גז או סיגריה, רק כשמעבירים אש מאש דולקת. ב: אסור להדליק בחג גפרור על ידי חיכוך בדופן הקופסה, ואסור להדליק מצית, נורת חשמל או כל מכשיר חשמלי . ג: מותר להדליק נר או גפרור מנר דולק. לכן מדליקים נר נשמה מערב החג שידלק כל החג ואפשר יהיה להעביר ממנו אש . ד: מי שמחמם את האוכל בחג בכיריים של גז, ינתק את הכיריים מהחשמל לפני כניסת החג כדי לנתק את המצת החשמלי . ה: אסור להניע או להסיע רכב בחג. ה: אסור לכבות אש בחג , לכן אסור לכבות סיגריה. ו: אלו שרגילים לחמם ולבשל אוכל בחג כדאי שיתקינו בבית מכשיר המכבה את הגז באופן מותר. ז: צריך ללמוד איך להפעי ל את המכשיר בחג באופן המותר. בדרך כלל מצורפות למכשיר הוראות הפעלה בחג. (שמו 'חגז', המכשיר שימושי גם בכל ימות השנה). 18 ו: מותר להנמיך אש רק כדי שהאוכל לא יישרף, ורק כשאין להבה נמוכה דולקת. אבל אסור להנמיך אש כדי לחסוך גז. אפיה בחג: א: אסור להפעיל בחג תנור חשמלי (אלא אם כן יפעל אוטומטית על ידי שעון שבת . ) אפשר לאפות בחג בסיר פלא, או בתנור עצים (טבון) כשמדליקים אותם באופן המותר בחג. ב: צריך לנפות את הקמח המיועד לאפיה בחג עוד מערב החג. ג: אסור להפריש חלה בחג על מאפה שנאפה מערב החג. אבל צריך להפריש חלה מבצק שנעשה בחג. (את החלה שורפים רק במוצאי החג). מהלכות חול המועד א: אסור לעבוד בימי חול המועד והם נקראים בתורה "מקראי קודש" . (למעט מקרים מיוחדים). ב: צריכים להיזהר במיוחד בימים קדושים אלו לשמור על קדושה וצניעות, שלא יתערבו גברים ונשים, ושלא לטייל במקומות בהם קיימת פריצות ואווירת חולין . ג: אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד, כולל ערב שמחת תורה. ד: כתיבה רגילה מותרת בחול המועד, ויש מחמירים לשנות קצת בכתיבה. ה: כתב אומנותי (סת"ם, גרפיקה...) - אסורים. אין לתקן ס"ת תיקון מקצועי כשיש ס"ת כשר אחר . ו: יש מתירים כתיבת חידושי תורה במחשב מ חשש שכחה. (ילקו"י) . ויש אוסרים. ז: אין למכור או לקנות (מסחר) בחול המועד, למעט מוצרים שזקוקים להם במשך החג, או שעלול להיות הפסד כספי מהקרן אם לא ימכרו מיד. ח: בכלל מסחר האסור כלולים המרת כספים (דולרים / שקלים וכד') ומסחר בניירות ערך. (למעט מקרים מיוחדים של מלאכת דבר האבד, בהם צריך לשאול רב כיצד לנהוג). ט: פועל שחושש שיפוטר אם לא יעבוד בחול המועד, ולא יכול לקבל חופשה על חשבון חופשתו השנתית, רשאי לעבוד בחול המועד. (הגר"ע יוסף) . י: עבודה שהיא לצורך רבים (נהגי אוטובוסים בחברות ציבוריות, נהגי מוניות, עובדי הדואר, מוסכים של אוטובוסים ומוניות וכד') מותרת בימים אלו, וצריך לשאול רב בכל מקר ה. יא: מותר לתקן תקר באוטו אם התקר קרה בחול המועד. אסור לדחות טיפולים שאפשר לעשות לפני החג לימי חול המועד. 19 כיבוס וגיהוץ בחול המועד א: אסור לכבס בגדים בחול המועד ואפילו לשימוש מיידי, למעט מגבות, ובגדי ילדים קטנים, שהתלכלכו כולם, ואין במה להלבישם . ב: מותר לכבס בחול המועד כתם שאם לא יתכבס מיד יתקלקל הבגד . ג: כשהתלכלכו כל הסדינים בבית בגלל אורחים וכדומה, וצריך סדינים נקיים לשימוש מידי מותר לכבס את כמות הסדינים שצריך לחג . ד: מותר לגהץ בחול המועד בגדים שצריכים לחג. (אין לעשות קפלים חדשים ומיוחדים) . ז: האשכנזים נוהגים שלא ליטול ציפורניים בחול המועד, למעט גזיזת הציפורניים לצורך טבילת מצווה לנשים . טיפול בגוף ובבית בחול המועד א: איפור לכל סוגיו מותר בחול המוע .ד ב: רפואה לסוגיה מותרת בחול המועד . ג: מותר לתקן בחול המועד תנור אפיה או מקרר שהתקלקלו וצריכים אותם לשימוש בחג, אפי' אם לצורך התיקון צריך לקרוא לטכנאי מומחה. : ד מותר לתקן מזגן כשמזג האוויר בחול המועד חם מאוד ו ל זה צורך החג . הושענא רבא א: נוהגים ללמוד בליל הושענא רבא (השנה הוא חל במוצ"ש) לימוד מיוחד. יש נוהגים ללמוד בסוכה. הלומדים בבית הכנסת יקפידו לא להרדם בזמן הלימוד. ב: אחרי עלות השחר לטונ ים ידים שלש פעמים לסירוגין ללא ברכה. ג: בשחרית מקיפים את התיבה שבע פעמים, ואחרי התפלה חובטים ערבות. ד: בערב שמחת תורה צריך לקרא את פרשת 'וזאת הברכה ' שנים מקרא ואחד תרגום, וצריך להשלים את קריאת שניים מקרא ואחד תרגום של כל השנה. ה: חייבים לאכול בסוכה עד כניסת החג של שמחת תורה! שמחת תורה: א: לא חייבים לשבת בסוכה בשמחת תורה, מפני שהוא חג חדש. ב: אפשר לשבת בסוכה בשמחת תורה, רק אם פוסלים את הסוכה בערב החג. ג: בקידוש של ליל שמחת תורה מברכים 'שהחיינו'. ד: בשמחת תורה מסיימים את התורה בקריאת פרשת 'וזאת הברכה'. רוקדים ושמחים לכבוד התורה ומותר גם למחוא כפיים. ה: אין להרכיב ילדים או מבוגרים על הכתפיים בזמן ההקפות. (כה"ח שם כ"ב) ו: אסור להשתמש בדגלים עם משרוקית בשמחת תורה. ז: במוצאי שמחת תורה מוציא ים ספרי תורה לרחובה של עיר, ושמחים ורוקדים לכבודה של תורה. חג שמח ושה טובה.