נוסח סליחת שופט כל הארץ
לפניכם
הפזמון "שופט כל הארץ" כפי שמופיע בספרי הסליחות.
פזמון
זה נועד לסדר הסליחות של שחרית יום הכיפורים, אבל נתקבל לאומרו גם בערב ראש השנה.
יש להצטער על כמה ליקויים שחלו בו.
שֹׁופֵט
כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָנוּ בַּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד.
נָא
חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד.
[וְ]אֶת
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד.
כְּעוֹלַת
הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:
לוֹבֵשׁ
צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן.
אִם
אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן.
וְהֵם
יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְיָ תָּמִיד. כעולת:
מַטֵּה
כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה.
עַמְּךָ
לְחֶסֶד הַטֵּה גְמוֹל נָא עָלָיו וְחָיָה.
כְּתֹב
תָּיו חַיִּים וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. כעולת:
הֵיטִיבָה
בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשִׁי.
וְנָתַתָּ
יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי.
וַעֲרִיכַת
נֵר לְבֶן יִשַׁי
לְהַעֲלוֹת
נֵר תָּמִיד. כעולת:
חִזְקוּ
וְאִמְצוּ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעוּזּוֹ.
וְעֵדוֹתָיו
כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ.
יְכַפֵּר
בְּעַד חַטֹּאתֵיכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ.
דִּרְשׁוּ
יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
כְּעוֹלַת
הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:
דברי ד"ר דניאל גולדשמיד במחזורו יום הכיפורים עמ' 272
[תוכן דבריו, שהשורה כעולת הבוקר נתפסה בטעות כפזמון חוזר 'רפריין', ושבסליחות ומחזורי אשכנז חסרה שורה בשלושה בתים]
כפי
המבואר בדברי גולדשמיד הנוסח בסליחות שלנו לקוי בחסר, חסר זה ממעיט מאוד את הערך
הפיוטי של הפזמון.
קשה
להכריע בין נוסחאות, אבל בשורה הראשונה הגרסה 'ואותה' נראית עדיפה בהרבה על
הגרסה 'ואותנו'.
ובאותו
עניין הגרסה כעולת עם כ"ף הדמיון גם כן איננה נראית.
הבקשה
היא: [וְ]אֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד.
איזו
עולה? עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד! תוספת כ"ף הדמיון אינה
מוסיפה כלום וכנראה אף מגרעת!
אם
לא נכלול קטע פסוק זה שחוזר בכל הבתים הרי נראה שכל בית מורכב משלוש שורות
עם חריזה פנימית, והחרוז המבריח קטע פסוק המסתיים במלה 'תמיד'.
בגלל
תפיסת שורה זו כרפריין בלשון גולדשמיד כלומר כפזמון חוזר, כפי הנראה קוצרו שלושה
מהבתים בפזמון בהשמטת השורה השנייה וכתחליף הוצב הרפריין: כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר
אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:
בעוד
שלבית הראשון שורה זו שהיא קטע פסוק מתאימה מאוד, הרי בשאר הבתים כסרח העודף
למובאה הקיימת היא איננה מתאימה כלל!
אִם
אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן.
וְהֵם
יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְיָ תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת
הַתָּמִיד:
מה
הצורך לדמות את זכרון ישני חברון לעולת הבוקר??
כְּתֹב
תָּו חַיִּים וְהָיָה
עַל
מִצְחוֹ תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:
תו
החיים הוא כעולת הבוקר? הלוא זה משולל הבנה!
וַעֲרִיכַת
נֵר לְבֶן יִשַׁי לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד. כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת
הַתָּמִיד:
למה
לא די בנר התמיד שצריך לדמותו לעולת הבוקר?
דִּרְשׁוּ
יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
כְּעוֹלַת
הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד:
בקשת
ה' ודרישת עוזו הן כעולת הבוקר?
עתה
נשלים את החסרונות בפזמון הזה, ובהשמטת הרפריין.
שֹׁופֵט
כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד.
נָא
חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַצְמִיד.
[וְ]אֶת
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַעֲמִיד.
עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד: במדבר כח כג
לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן.
להעביר ראשון ראשון להכריע הכשרון
אִם
אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן.
וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְיָ תָּמִיד. המלים לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי-ה֖' תָּמִֽיד׃ לקוחות משמות כח כט
וידאג מחטאתו לפני רב העליליה
עַמְּךָ
לְחֶסֶד הַטֵּה גְמוֹל נָא עָלָיו וְחָיָה.
כְּתֹב
תָּו-חַיִּים וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד. שמות כח לח
הֵיטִיבָה
בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קְדוֹשַׁי.
בני ציון היקרים יובילו מלכים שי
וְנָתַתָּ
יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי.
וַעֲרִיכַת
נֵר לְבֶן יִשַׁי
לְהַעֲלֹת
נֵר תָּמִיד. שמות כז כ
/ ויקרא כד ב
חִזְקוּ
וְאִמְצוּ [כנראה עדיף: וְאַמְּצוּ] לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל מָעוּזּוֹ.
וְעֵדוֹתָיו
כִּי תִנְצֹרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ.
יְכַפֵּר
בְּעַד חַטֹּאתֵיכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ.
דִּרְשׁוּ
יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד. (תהלים קה ד ומקבילו שירת אסף ד"ה א טז יא)
סיכום
דברינו
באשמורות
(סליחות) תימן פזמון זה נאמר באופן מלא כלומר יש ארבע שורות בכל בית, יתכן שהשמטת
השורה השנייה בשלוש מהבתים היא כדי "לאזן" את מספר השורות.
בהשמטת
אותן שורות פזמון זה מאבד הרבה מערכו.
אמירת
השורה "כְּעוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד" כפזמון חוזר
מעוותת את כוונת הפייטן, וגם משוללת הבנה לעצמה.
כל
הכתוב כאן פשוט למי שמשווה את הנוסח המקובל לנוסח הסליחות במחזור גולדשמיד עמ' 272,
או בסדר הסליחות שלו.
במחניים
פורסם מאמר שלו על הסליחה "שלוש עשרה מידות[1]" ובו
הוא מראה עד כמה התעוותה הסליחה עקב הרצון להמנע מלפנות אל המידות באופן ישיר.
יעוין במחזור גולדשמיד בעמ' 268.
[1] רגילים
לכנות בשם זה פזמון שמתחיל במילים "אזכרה אלהים ואהמיה" של אמתי,
שהפזמון החוזר שלו הוא י"ג מידות ה' ה' וגו', אבל כאן הכוונה לסליחה הפותחת
במילים אלה, ובה פונים אל כל אחת מהמידות: "נא מדה נכונה...".