דבר תורה  לאור המקדש

פרשת ניצבים - פרשת המקדש

כיצד מחנכים לאהבת תורה?

הרב ישראל אריאל שליט"א

בשבת מברכין, נהגו לומר את תפילתו של רב כל יום אחר תפילתו: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים" (ברכות טז,ב). נראה שיש שני מיני אהבת התורה, האחת: אהבה כפשוטה – אהבת רבי אלעזר בן פדת, שעליו מסופר שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי (עירובין נד,ב). פירש רש"י, כמשמעו בעבור אהבת התורה' תהיה שוגג בשאר עסקיך כי היא משמרת על שלך ובמסילת ישרים (פרק יט) כתב על ר"ח בן דוסא, שהיה מתפלל ובא חברבר והכישו ולא הפסיק תפלתו וכו', אמרו לו תלמידיו רבי ולא הרגשת? ואמר להם יבוא עלי מתוך שהיה לבי מכוין בתפלה לא הרגשתי. סוג שני של אהבת התורה, זוהי אהבת רבי עקיבא: שהבין שהתורה היא חיינו ואורך ימינו. עליו מסופר כי בהיותו עם הארץ, היה מוכן לנשוך תלמיד חכם כחמור (פסחים מט,ב), אבל אח"כ הבין שהתורה היא כמים לדג וכאויר לנשימה. (ברכות סא, ב).