מה יותר חמור, חילול שבת או רצח?
בס"ד
כל אדם בר דעת שהיה רואה שיש תינוק מתחת לאחד מגלגלי רכבו, לא היה מעיז לחשוב ולו לרגע אחד לסכן את חייו אף אם היה בדרכו לנופש עבורו חסך כסף במשך שנים רבות, אלא היה מוציא אותו משם מיד ודואג לטפל בו ולמצוא את הוריו. ולו יצויר שלא היתה כל אפשרות להוציאו משם הוא היה מוותר על כל הנופש וכל הכסף שהשקיע בלי לאמץ את מחשבתו אם זה היה מגיע לכך, ובטח שלא היה גורם לתינוק להיפצע וכל שכן שלא היה עושה דבר שהיה עלול לסכן את חייו ולו במעט. אך מה שמחללי שבת בפרהסיא אינם יודעים הוא שכאשר הם נוסעים בשבת, בכל התנעה ובכל פעולה שהם עושים במהלך נסיעתם, הם עושים נזק הרבה יותר חמור לאין ערוך מאחד כזה שהיה רוצח את אותו תינוק באכזריות, הן לנשמתם הקדושה והן לכלל ישראל, והדין כמובן זהה לגבי כל שאר העבירות שנעשות בשבת בפרהסיא כמו הליכה למקומות בילוי מחללי שבת, מנגל בפארק, שיחה בפלאפון, שמיעת שירים בנגן או עישון ברחוב. ומעבר לכך אין להם שמץ של מושג שגם העונש על כך הרבה יותר חמור אף מרצח מתועב שהדעת אינה יכולה לסבול.
בעשרת הדיברות שמסודרים מהכבד אל הקל הדיבר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" הוא הרביעי והעונש עליו כמו לעובדי עבודה זרה הוא מוות בסקילה שהוא הקשה והנורא מכולם, בזמן שהדיבר "לֹא תִרְצָח" הוא השישי והעונש עליו הוא מיתה בסיף וודאי קל יותר מסקילה, ומכאן שחומרת החטא והעונש של מחלל השבת חמורים מאלו של הרוצח עד כדי כך שהרוצח אמנם נחשב ליהודי שפל אך עדיין יהודי, ומחלל השבת בפרהסיא לעומת זאת הרי הוא כגוי לכל דבר, כאשר ע"פ ההלכה אסור לקבור מחלל שבת אף אם קיים את כל שאר המצוות בחלקה בה קבורים רוצחים שפלים שומרי שבת.
חשוב לדעת שהסיבות העיקריות שגורמת לאותו חלק בעם להזדעזע בנוגע לאותו תינוק מחד ומאידך לחוסר הזדהות עם כבוד השבת הן חוסר מודעות וחינוך לקוי, שהרי מגיל קטן כולנו שמענו עד כמה שרצח זה פשע חמור ועל כך שהרוצחים הם עברינים שנמצאים בשולי החברה שעושה כל מאמץ בנסיון להוקיע אותם מתוכה ולכלוא אותם במקומות סגורים כדי שלא יגרמו נזק לציבור, אך מה עם השבת? למה לא כולם מזהירים את הנשמות היקרות שזיכה אותנו ד' יתברך להביא לעולם על החומרה של חילול השבת, על הנזק החמור שזה גורם, העונשים הקשים על כך, על הצער העצום שנגרם לאלוקים ועל הריחוק שנוצר בין מחללי השבת לבוראם?
מי הוא אותו חכמולוג שחושב שעם טיפת זרע וביצית של איש ואשה אפשר לברוא אדם בעל דעת ותבונה שיכול לדבר, לחשוב, לאהוב, לעשות דברים גאוניים ומפוארים ולהיות תלמיד חכם גדול אלמלא הקב"ה היה נכנס לתמונה ונופח באפו נשמת חיים נצחית שהיא חלק אלוקה ממעל שיכולה לפעול את כל הדברים הנפלאים האלה? ולו יכול אדם להעלות על דעתו שבשר ועצמות יכולים לדבר, ליצור דברים מדהימים, לחלום ולהביע רגשות?
ברוך ד' ותודה לאל על אותם מוסדות חינוך מצוינים בהם מחנכים את התלמידים ע"פ הערכים והיסודות הנפלאים של היהדות, מדריכים אותם ללכת בדרך ד', התורה והמצוות ומעניקים להם השקפה נכונה לחיים ע"פ האמת האלוקית, וכל אדם שאוהב את ילדיו יעשה כל מאמץ כדי שכל בניו ובנותיו ילמדו רק במקומות כאלה אם הוא באמת אוהב אותם ורוצה לטובתם גם אם זה גובל במעבר דירה או או כל שינוי משמעותי אחר, וזה הדבר החשוב ביותר שהוא יכול ומצווה להעניק להם, מאחר וכמו שכל אחד מבין שאי אפשר לתדלק מעבורת חלק בדלק של אופנועים ולצפות שהיא תצליח להתקדם יותר מכמה קילומטרים בודדים, כל שכן שאי אפשר לתת לנשמה של יהודי שיש לו נשמה אלוקית שחצובה מתחת כסא הכבוד חינוך שמתאים לגויים וגם זה בספק, ולצפות במקביל שהוא יצליח לממש ולו חצי אחוז מכל היכולות והכשרונות האדירים אותם העניק לו ד' יתברך.
אל תתאכזרו ליקיריכם, תנו להם את הטוב ביותר, זה מגיע להם, וגם אתם תהנו מזה בגדול ללא צל של ספק.
(חלק מהמאמר נכתב בהשראת דרשותיו הנפלאות של הרב יוסף מזרחי)
