וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו (בראשית כג', יז')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו
(בראשית כג', יז')
כידוע, וכפי שמופיע במקום נוסף במסמך זה, הביטוי "שער" בתורה הינו
הכניסה לעיר, המקום שבו יושבים זקני העיר ודנים דינים, מקבלים החלטות וכן על זה הדרך.
הנה למשל: "וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם.... הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט
שָׁפוֹט" (יט' א', שם ט'), "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה,
אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא... לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי
שַׁעַר-עִירוֹ." (בראשית כג', יז'-יח')
"וַיָּבֹא חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ, אֶל-שַׁעַר עִירָם; וַיְדַבְּרוּ אֶל-אַנְשֵׁי
עִירָם, לֵאמֹר: הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ, וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ
וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ" (לד', כ'-כא').
דע מכאן, דבר במהות הברכות לאבותינו: "כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה
אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם;
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" (בראשית כג', יז') וכן "וַיְבָרְכוּ
אֶת-רִבְקָה, וַיֹּאמְרוּ לָהּ--אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ
זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". אברהם, וכן רבקה, מתברכים בכך שזרעם יהיו
השליטים, בעלי הדין, בעלי המשפט – על אויביהם.