"וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל" (בראשית כ', ג')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל" (כ', ג') יש לתהות, מדוע הכתיב שני הלשונות בְּעֻלַת בָּעַל? ודע, שצריך היה
לשתיהן. שאילו אמר לו ה' לאבימלך רק כי יש לה בעל, היה אבימלך סובר שמא לא נבעלה עדיין,
לפיכך שמא אין היא נשואה ממש, שהלא כבר למדנו אשה... אינה כורתת ברית אלא למי שעשאה
כלי (סנהדרין כב', ב'). ואילו היה אומר לו רק שנבעלה, אז בודאי היה לו לאבימלך
פתחון לטעון אינה נשואה עדיין, שמנהג ישראל שאישה נקנית בכסף או בשטר, שנאמר נקנית
בכסף, בשטר ובביאה (בבלי ב' א'). ואברהם אבינו בודאי לא קנאה בביאה, שהרי מקיים
הוא את כל התורה כולה (משנה קידושין יד', ד'), ואין מנהג בניו לעתיד לבוא, כגון בימינו,
לקנות בביאה, ובודאי יש לו אבימלך פתחון פה לטעון שלא נהג כן אברהם בעצמו. ונלמד מזה
עוצם תאוותו ויצרו הרע של אבימלך. שבא לפניו בתואנות להתיר לו האסורה. ונצרך האלוקים
לשתי התיבות בְּעֻלַת בָּעַל כדי לאוסרה עליו מכל מקום.
