בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל (בראשית ט', ג')

כבר דנו המפרשים, האם היתר אכילת הבשר לאדם על צד מעלה והיתר גורף וגמור הוא, או שמא על צד ירידה במדרגתו של האדם, ביחס למדרגת האדם הראשון. וגם בימינו שתי הדעות קיימות למעשה, אף בקרב גדולי התורה. ודע, כי בפסוק זה מחזקת התורה את שתי הדעות גם יחד. שאומרת התורה שבעלי החיים ניתנו לאדם לאכילה בשתי מדרגות, "כְּיֶרֶק עֵשֶׂב", מחדא כירק ומאידך כעשב. וכל אחת מהן מחזקת אחת הסברות וכפי שיתבאר להלן.

הנה יש לבאר את צד ה- עֵשֶׂב, מדוע נאמר בהיתר אכילת הבשר? עיין לעיל דברינו על הפסוק "וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה" (שם , ג', יח'), שם למדנו כי היתר אכילת עשב השדה חלק מקללת האדם על החטא הוא. ודע מכאן, כי היתר אכילת הבשר גם הוא בא על צד קללה, שהתורה קושרת בין אכילת זו לאכילה זו, שנאמר בבשר כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם. ודברים אלה מחזקים בוודאי את דעת הסוברים כי צד של מעלה יש בהימנעות מאכילת בשר (עיין סנהדרין נט', ב'. וכן שמעתי על סברה זו מפי מהרב זמיר כהן).

מאידך, בדוק וראה כי התיבה יֶרֶק, מופיעה אך ורק בשני מקומות: הראשון בהיתר אכילת הירק לבעלי החיים, בפרק א', שנאמר: "וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה" (בראשית א', ל'), ושים לב כי יֶרֶק הותר כאן לְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ, היינו לבעלי החיים, ולא הוזכר כלל כמאכל לאדם. והמקום השני בו מופיעה התיבה יֶרֶק הינו בהיתר אכילת בעלי חיים עבור האדם בפרשתנו, שנאמר: "כָּל-רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא-חַי, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:  כְּיֶרֶק עֵשֶׂב, נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כֹּל" (בראשית ט', ג'). ונלמד מזה צד של הקבלה ודמיון בין היתר אכילת הירק לבעלי החיים, להיתר אכילת בעלי החיים על ידי האדם. ומכיוון שאלו המקומות היחידים בהם מוזכרת תיבת  יֶרֶק, ואף מדגישה התורה כי היתר אכילת בעלי החיים הינו כְּיֶרֶק, היינו כמו שהותר הירק, אזי ודמיון זה אומר דרשני. ויש לדייק כיצד הותר הירק, וללמוד מזה כיצד מותרים בעלי החיים. ובדוק וראה, שאכילת הירק הותרה לבעלי חיים כאוות נפשם, חינם מן המצוות, ובכל עת וזמן שיחפוצו. ועל כך מרמזת התורה, שגם אכילת הבשר לאדם, יש בה צד של היתר גורף ומוחלט, בכל עת ובכל זמן שיחפוצו, בדומה לירק ממש (ואל תתמה על גדרי אכילת הבשר בעם ישראל, שחיטה וכשרות, שלעם קדושי עליון ניתנו ולא לכל שאר האדם, ובפסוקים אלו מדברת התורה בכל האדם באשר הוא). ודע כי בכך מחזקת התורה את סברת המתירים אכילת בשר ולא חוששים למעלת ה-"צמחונות" או ה-"טבעונות" המשתמעת ממדרגת האדם הראשון שלא אכלו, ומלמדתנו התורה הקדושה כי גם לסברה זו יש על מה שיסמוכו וטובה וישרה היא גם כן.

ובכך מחזקת התורה את שתי הסברות, ברוך אל עליון.