בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב רכס ישובי פורייה

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

"כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (בראשית יב', י')

כפי שכבר ידוע, 'מעשה אבות סימן לבנים' (על פי הרמב"ן יב' ו'). וכך מעשה ירידתו של אברהם אבינו למצרים וחזרתו, דומים להפליא למעשה ירידת בני ישראל למצרים ויציאתם. הן בהתרחשויות, והן בדמיון המילים במקרא, ולעיתים אף זהות המילים במקרא. ועניין זה כבר נודע, אלא שאוסיף כאן נקודות שלא ראיתי במפרשים. ואם כבר נודעו גם הן, הלא בודאי ערך יש גם לסדר וארגון העניין בעבור כל לומדי תורת ה' תמימה.

אברהם יורד למצרים עקב רעב, שנאמר: "כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ" (יב', י'). גם בני ישראל יורדים למצרים בגלל רעב, שנאמר: "כִּי-חָזַק הָרָעָב, בְּכָל-הָאָרֶץ" (מא', נז'). תן דעתך להתאמת בתוכן הסיפור, כמו גם לזהות התיבה: רָעָב.

אברהם יורד למצרים לגור, שנאמר: "וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם" (יב', י'). גם בני ישראל יורדים לגור, שנאמר: "וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ" (מז', ד'). תן דעתך להתאמת תוכן הסיפור, כמו גם לזהות התיבה: לָגוּר.

במצרים של אברהם אבינו, מושתים על פרעה נגעים גדולים, שנאמר: "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ" (יב', יז'). מצרים של בני ישראל מקבלת את עשר המכות, שאף הן מכונות נגעים, שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם" (שמות יא' א'). והרי אם המכה האחרונה מכונה עוֹד נֶגַע אֶחָד, משמע גם שאר המכות נגעים היו. תן דעתך להתאמה בתוכן הסיפור, כמו גם להתאמת התיבות: נְגָעִים-נֶגַע.

בעקבות הנגעים, פרעה משלח את אברהם ושרה, שנאמר: "וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה, אֲנָשִׁים; וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ, וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ" (יב', כ'). בעקבות עשר המכות, משלח פרעה את בני ישראל, שנאמר: "וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ... וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ" (שמות יב' לא'-לג'). תן דעתך להתאמה בתוכן הסיפור, כמו גם להתאמת התיבות: וַיְשַׁלְּחוּ\לְשַׁלְּחָם.

אברהם אבינו עולה ממצרים עם מקנה כבד, כסף וזהב, שנאמר: "וְאַבְרָם, כָּבֵד מְאֹד, בַּמִּקְנֶה, בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב" (יג', ב'). בני ישראל יוצאים גם הם ממצרים עם מקנה כבד, כסף וזהב, שנאמר: "וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות יב', לה'), וכן כתב: "וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה... וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד." (שם יב', לז'-לח'). תן דעתך להתאמה בתוכן הסיפור, כמו גם להתאמת התיבות: כָּבֵד, מִקְנֶה, כֶּסֶף, זָּהָב.

בעלייה ממצרים, המקום הראשון שאברהם אבינו מגיע אליו הוא הנגב, דרום ארץ ישראל: "וַיַּעַל אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלוֹט עִמּוֹ—הַנֶּגְבָּה... וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב" (יג', א'-ג'). בעלייה ממצרים, המקום הראשון שבני ישראל אמורים היו להגיע אליו הוא הנגב, שנאמר: "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב" (במדבר יג', יז'). תן דעתך להתאמה בתוכן הסיפור, כמו גם להתאמת התיבה: נֶּגֶב.

לאחר הנגב, יוצא אברהם אבינו למסעות, שנאמר "וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב" (יג', ג'). גם בני ישראל, לאחר חטא המרגלים, יוצאים למסעות, שנאמר: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל ... וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם" (במדבר לג', א'-ב'). תן דעתך להתאמת תוכן הסיפור, כמו גם להתאמת התיבות לְמַסָּעָיו, לְמַסְעֵיהֶם.

לאחר המעבר בנגב, המקום הבא אליו מגיע אברהם אבינו הוא מקום חטאו של עכן: "וַיֵּלֶךְ, לְמַסָּעָיו, מִנֶּגֶב וְעַד-בֵּית-אֵל עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה, בֵּין בֵּית-אֵל וּבֵין הָעָי". על מקום זה נאמר "בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם" (ראשית יב', ח'), עליו אומר רש"י נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן, והתפלל שם עליהם (רש"י שם). ואכן המקום הבא אליו מגיעים בני ישראל לאחר מסע 40 השנה במדבר הוא בדיוק אותו מקום, שנאמר ביריחו: "וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל... בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ... וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל, בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן" (יהושע ה', י', שם ז', א'). תן דעתך להתאמה.