בחג שבועות קיבלנו את מתנת עשרת הדברות - תמצית חוקתית המאגדת מרשם לחיים שמשלבים גם מימוש עצמי וגם שכר רוחני. ראוי לחשוב אלו מסרים ניתן לקחת מעשרת הדברות להיום. נעיין בארבעה מהן:

"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹוהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ג)

אנחנו סוגדים לאלילי שקר/אנשי העושר – ושקועים ברדיפה אחר חיים שימלאו את חשבון הבנק שלנו אך יותירו את נשמתנו ריקה.

אם נשווה בין משכורותיהם של המחנכים והמנהיגים הרוחניים שלנו למשכורותיהם של אילי ההון בוול סטריט, כוכבי עולם הספורט וידוענים מפורסמים מתחום הבידור, לא יהיה לנו שום קושי להבחין מה העולם שסביבנו מעריך ביותר. מצב זה גורם לנזק רב לילדינו.

אמונה בא-ל דורשת מאיתנו לדחות את כל אלילי השקר של החברה, שמנסים רק להשתיק את קולו של המצפון שלנו ואת קריאותיה של הנשמה.

"לֹא תִּֿנְאָף" (שמות כ, יג)

פעם אנשים הבינו שמשמעותם של נישואין מאושרים היא מחויבות ושמירת אמונים, ושאהבה אמיתית היא תנאי הכרחי מוקדם לאינטימיות, לקידושין ולאיחוד המושלם בין גבר לאישה.

דרוש אומץ כדי להתנגד לחברה שמשבחת הוללות והפקרות. הפרסומות, התקשורת, האווירה הציבורית מחנכת את הצעירים שלנו להאמין שהנאה גופנית היא הטוב העליון, ושחיצוניות יפה וגזרה נאה קודמות לאישיות, חכמה או כל מעלה אנושית אחרת. ההפקרות הפכה לנורמה, והעולם המערבי של ימינו המיר את הדיבר "לא תנאף" בפריצות וחוסר מוסריות. כתוצאה מכך אנו משלמים את המחיר בבתים הרוסים, פנטזיות בלתי ממומשות וצער.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יג)

מלים הן נשק. הן יכולות לרפא אך הן יכולות גם להרוג. לעתים קרובות מדובר בעבירה שנעשית על בסיס יומיומי דרך דיבור מזיק, לעז זדוני, שמועות מרושעות ורכילות פוגעת. מלים יכולות להרוס לאדם את שמו הטוב. הן יכולות לקטול חברויות. הן יכולות להכאיב מאוד.

התרבות היום מציבה את הרכילות כמוקד מרכזי במדיה שלנו וכמוטיב בלתי פוסק בשיחותינו. בעיני התורה זה יותר מחטא, זוהי ממש מחלה, מחלה אשר חייבה את הלוקים ברכילות להיענש בבידוד.

אנחנו חיים בעידן שבו הגישה המערבית המודרנית הפכה את המוסר ללא רלוונטי, הדגש הוא על העדפה אישית ובלתי מחייבת. חטא, פשע ועבירה - הן מלים שאיבדו כל משמעות בעולם נטול אמת מוחלטת.

איך זה קרה? דוסטוייבסקי הבין זאת היטב כשכתב את ספרו "האחים קרמזוב": "בלי אלוקים, הכל מותר".

"אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ" (שמות כ, ב), הוא הדיבר הראשון מתוך העשרה, משום שאם ההבנה הזאת אינה עומדת במקום הראשון, כל שנותר לנו הוא כלום. בלי אמונה באלוקים, המין האנושי מאבד את הבסיס ההגיוני מדוע להתנהג כיצורים נעלים שנבראו בצלם אלוקים.

הרב בנימין בלך, מהאתר: www.aish.co.il