"רבי יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו" (תענית כא ב). רבי יוסף לא טען שיש אנשים שתוארם (מקומם) מכבד אותם, אלא המליץ שאנשים יכשירו את עצמם, כדי שהם יכבדו את תוארם, ולא להפך.

ואכן אנו רואים שאחשוורוש פרסם צו "לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ" (אסתר א כב), לאחר שוושתי סרבה לשמוע את סריסי המלך, בגלל שהיא ישבה (על כסאו) בהיכל המלך (אסתר א ט), וכידוע "כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא, אַחַת דָּתוֹ - לְהָמִית" (אסתר ד יא). אחשוורוש טען שהוא המלך בכל מקום שהוא, ולא חשוב מי יושב על כסאו, בהיכלו. אחשוורוש טען שכסאו הינו חסר חשיבות נגדו, ולכן וושתי עברה על חוק ידוע והודחה.

אולם בניגוד לזה, פרעה אמר ליוסף: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (בראשית מא מ). פרעה הזהיר את יוסף, שיוסף חייב יהיה לכבד את בניו שישבו על כסאו, אפילו אם הם יהיו חלשים. כאן אנו רואים שהכסא העניק כבוד ליורש החלש, ויוסף מונה למגן ליורש, והבטיח את הצלחתו.

ובאמת אנו רואים שהמן הגיע לתפקיד רם מעלה במפתיע, תוך זמן קצר דרש כבוד מלכים, לא הכין צבא ותומכים, הופתע על ידי המלכה, וחוסל.

ישנם דרכים רבות בהם אדם זוכה לכבוד, שלטון וכסף, אבל הוא או היא חייבים ללמוד במהירות כדי להצדיק את הכבוד, אחרת הוא יתדרדר עמוק יותר מאשר הוא היה לפני שהוא זכה.