שאו את ראש כל עדת בני ישראל (א, ב)

פירש  רש"י: מתוך חיבתן לפני מונה אותם כל שעה. כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים וכשבא להשרות שכינתו מנאם.

ולכאורה, דברי רש"י הללו סותרים את עצמם? בתחילה אומר רש"י שמתוך חיבתן מונה אותם כל שעה ואילו מיד אח"כ, מונה רש"י זמנים מיוחדים שאז מנה אותם, משמע מכך, שזה לא היה כל שעה?...

אלא הסביר זאת הגה"ק רבי יחזקאל מקוז'מיר זי"ע על דרך שאלה נוספת שהרי ידוע הכלל, שדבר שבמניין יש לו חשיבות מיוחדת. ואם כן, איך נמנו כל ישראל יחד, כאילו כולם שווים וחשובים הם, הרי בטוח שהיו ביניהם גם כמה פחותי ערך?... אלא, התירוץ הוא שחז"ל אמרו לנו (אבות פ"ד, מ"ג) אל תהי בז לכל אדם, שאין לך אדם שאין לו שעה ולכן היו יכולים כולם להימנות כאחד. וזו הייתה גם כוונת רש"י: שמתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה-כלומר, הוא מונה כל אחד ואחד לפי כל שעה טובה שבו. ועל ידי כך כולם אהובים וחביבים לפניו...